שומרי הזמן

שומרי הזמן / אליסון ריצ'מן

תכירו את גרייס גולדן. היא נשואה לטום והשניים מתגוררים בלונג איילנד עם שתי בנותיהם. גרייס יוצאת לקניות ובדרך רואה ילד צעיר שוכב על המדרכה. היא מחליטה לקחת אותו לביתה, נותנת לו לאכול ולשתות ופונה למשטרה בכדי לאתר את משפחתו. אותו ילד צעיר ששמו הוא באו הגיע עם דודתו, אן מוייאטנם ממנה ברחו, והם למעשה היחידים שנותרו בחיים ממסע בריחתם אשר במהלכו באו היה עד לטביעת הוריו.

גרייס מחליטה לעשות כל שביכולתה בשביל לעזור לאן ולבאו. היא ובעלה ידועים בטוב ליבם, וזו אינה הפעם הראשונה שמשפחת גולדן מושיטה יד לעזרה. לפני מספר שנים, טום סיפק מקום מגורים זול ועבודה לג'ק, חייל משוחרר אשר נפצע קשה במהלך שירותו בוייאטנם ונותר עם כוויות במחצית מפניו. ג'ק החל לעבוד בחנות של טום לתיקון שעונים הנקראת "שעות הזהב". הוא למד את העבודה ועסק בה בלילות בשביל לא לפגוש בתושבים המקומיים. לפני המלחמה ג'ק היה בזוגיות עם בקי, אהובתו היחידה, וזו שסרב לפגוש לאחר פציעתו מחשש מדחייה אחרי שזו תראה את פניו.

זהו סיפור יפה, עוצמתי, אנושי ונוגע ללב על אנשים שבורים, פצועים ומצולקים, נפשית ופיזית, אשר מוצאים את הדרך אשר תביא אותם להחלמה, קבלה ואיחוי של השברים. בחנות הנועדה לתיקון שעונים שבורים, המסמלים את הזמן שמתקדם רק קדימה ואינו יכול לחזור לאחור, הם למדים גם איך לתקן את מה ששבור בליבם. לצד סיפור על התמודדות עם אובדן, הספר גם מדבר על נתינה, אכפתיות ואחווה, וגם על אהבה שמרפאת את הפצעים, אלו הנראים ואילו הנסתרים.

מלבד סיפור ההווה שכאמור מתרחש בשלהי שנות ה-70, העלילה גם לוקחת אותנו שנים אחורה לוייטנאם וחושפת את קורותיו של ג'ק בתקופת שירותו שם, את כל האירועים המטלטלים שחווה שעיצבו את המשך חייו ואת האהבה הגדולה שלו עם בקי. כמו כן, אנו נחשפים לסיפורם של אן ובאו, אחיין ודודה, מי שהיו חלק ממשפחה מאושרת ונאלצו לברוח מארצם ולהיפרד בלב כבד מאהוביהם. הסיפור נוגע גם בנושאים מורכבים של פציעה ופוסט טראומה, גזענות וקשיי הסתגלות. אך למרות העצב שמלווה את הסיפור הוא גם גדוש באופטימיות מחממת לב. מומלץ בחום!

324 עמודים

מאנגלית: אילן פן

הוצאת פן וידיעות ספרים

הוצפתי

הוצפתי / שני בוקר נאמן

איורים: אלישבע קסל

לכולנו, גדולים וקטנים כאחד, יש את הרגעים הללו שבהם אנחנו מרגישים לגמרי מוצפים. הרגשות עולים על גדותיהם ומעוררים תחושות של חוסר שקט ואי נעימות. עלילת הסיפור שלפניכם מפגיש אותנו עם גלי הקטנה אשר גם היא חווה רגע של "הצפה".

אביה של גלי מגיע לאסוף אותה מהגן והיא יוצאת אליו בשמחה ומראה לו את היצירה שהכינה מעלים שונים ומגוונים אותם אספה והדביקה לדף. אך אבוי! הדף נפל והעלים התפזרו וגלי פרצה בבכי בלתי פוסק. אביה ניסה להרגיע אותה אך לשווא. הוא הבין כי הבכי שלה נובע מכמה סיבות שהצטברו אצלה עוד ועוד עד שהובילו להצפה הרגשית שהתבטאה בדמעותיה.

אביה משתף אותה ביום שעבר עליו, ובכך מדרבן גם אותה לשתף ביום שעבר עליה. הוא מסביר לה את משמעות האמירה "הוצפתי" ואף מדגים לה אותה הלכה למעשה. ביחד, ותוך כדי הקשבה הדדית, גלי מצליחה לספר את אשר על ליבה וגם מרחיבה את אוצר המילים שלה במילה חדשה.

זהו סיפור מקסים אשר מלמד את הילדים על אודות שיתוף אחרים בקשיים ובבעיות שלהם. באמצעות סיפור מצוקתה של גלי, הקטנטנים למדים על אפשרות קיום דו-שיח על הרגשות והתחושות שלהם, ואף על איך ניתן להתמודד עימם ולהקל את המצב הרגיש שבסופו של דבר יוצר את הצפת הרגש.

את הספר מלווים איורים יפים, צבעוניים ואף משעשעים שמראים את ההצפה, תרתי משמע. טקסט הסיפור שיכול לעורר ביניהם לבין ילדכם שיח מעשיר, הינו מנוקד, מה שמאפשר מלבד הקראה גם קריאה עצמאית של הילד או הילדה. שתהייה לכם הקראה/קריאה מהנה, מלמדת ומועילה!     

הוצאת ספרי ניב

מאפייה קטנה מול הנמל

מאפייה קטנה מול הנמל / ג'ני קולגן

תכירו את פולי. אחרי שהעסק המשותף שלה ושל בעלה ירד לטמיון ונישואיהם התפרקו, פולי מחליטה לעזוב את העיר ולשנות אווירה. לשם כך היא מרחיקה עד לעיירה קטנה ונידחת בשם מאונט פולברן. היא כל כך נידחת עד שבשעות הגאות הגישה אליה בלתי אפשרית והמקום הופך למין אי מנותק ומבודד. אבל פולי מחליטה לתת צ'אנס למקום והיא מגלה בו מחדש את כישורי האפייה שלה ומתחילה לעבוד במאפייה קטנה מול הים.

פולי מתיידדת עם מקומיים רבים, כמו הדייגים, בעלי החנויות, ושלל אנשים שעבורם החיים בפולברן הם חלק ממי שהם. היא לא מתגעגעת לחייה הקודמים, אבל האם העיירה המבודדת הזו יכולה להפוך עבורה למקום שתקרא לו בית? עד שתחליט לאן מועדות פניה, היא ממשיכה בכל הכוח באפייה שממנה היא נהנית, צוברת לקוחות מרוצים ואף מחזרים פוטנציאליים וכריזמטיים כמו דייג שקט ויצרן דבש מסתורי, ואט-אט היא מגלה את הדברים שהופכים את חייה למאושרים.

זהו סיפור מתוק במיוחד המדבר על התחלות חדשות ופרק ב' בחיים. כתיבתה של ג'ני קולגן נפלאה, עלילת הספר מהנה, אופטימית ועם תובנות לחיים, הכתיבה קולחת להפליא והדמויות שבספר כובשות באישיותן, במיוחד זו של פולי אשר העזה לעשות את הצעד לעבר השינוי בלי לדעת מה ילד יום, ובכל זאת לקחה את הסיכון, הלכה אחרי הלב וגילתה את עצמה מחדש וחידשה את האהבה לאפייה, ואת כל מה שהפך אותה למאושרת ושלמה. חייבת לציין לטובה גם את כריכת הספר היפה שמאוד מושכת את העין.

תפאורת הספר מאוד ציורית ומזמינה וממש עושה חשק לבקר בעיירה כזו שעל אף היותה נידחת ולא מתויירת (לפחות בהתחלה), היא מלאת קסם בזכות הנופים, פינות החן שבה ומגוון האנשים שמרכיבים אותה, שכל אחד מהם בתחומו משלים חלק מהפאזל שיוצר את התמונה המלאה של מאונט פולברן. בסוף הספר ישנם מתכונים של ג'ני קולגן בהשראת הספר שבטוח תשמחו להתנסות באחד מהם. אצלי התעורר חשק למקלוני גבינה בזכות הספר. שתהייה לכם קריאה מהנה, טעימה ומתוקה כדבש!

350 עמודים

מאנגלית: תומר בן אהרון

הוצאת הכורסא

מרבה הרגליים שרצה נעליים

מרבה הרגליים שרצה נעליים / אוראל אברהם

איורים: אריאל עיני

בספר הילדים המקסים שלפניכם אנו פוגשים בשרוך, מרבה רגליים מתוק שהחליט בשל סיטואציה לא נעימה שקרתה לו בדרכים כי הוא זקוק לנעליים. אבל משימת הנעליים כלל לא פשוטה עבורו בשל שלל בעיות שנוצרו, כשאחת מהן נובעת מעצם היותו מרבה רגליים שזקוק להרבה נעליים. 

אמנם שמו של מרבה הרגליים הוא שרוך, אבל הוא לא יודע לשרוך. חיות שונות ומגוונות הבחינו במצוקתו והחליטו להגיש לו את עזרתם ולעוץ לו עצה. האם שרוך יצליח להתגבר על המכשולים ולהצטייד בנעליים עבור כל הרגליים? 

זהו סיפור מתוק ביותר שמצליח להעביר מסרים לקטנטנים על אודות הגשת עזרה לחברים ולסובבים אותנו, ועל שיתוף פעולה למען מטרה אחת הנובעת מתחושות של אכפתיות, אחווה וחברות אמיתית.

הטקסט הקצר והקליט הינו מנוקד וגם מחורז בצורה כיפית, משעשעת ומהנה הן להקראה והן לקריאה. את הטקסט מלווים איורים נהדרים, מלאי צבע ודמיון שלדעתי מאוד מושכים את העין ויוצרים עניין בסיפור המלמד והמעשיר. מומלץ בחום!

הוצאת ספרי ניב

האישה שברחה מאושוויץ

האישה שברחה מאושוויץ / אלי מידווד

השבוע צוין יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ובחרתי לקרוא ספר אשר חושף את אומץ ליבם של אלו אשר חוו את השואה על בשרם ונאבקו ממש עד הרגע האחרון על חירותם. הסופרת אלי מידווד חוזרת אלינו עם רומן אשר עלילתו דמיונית, אבל הוא מבוסס על אירועים שקרו ודמויות אמיתיות. בספר אנו נחשפים לסיפורה של מלה צימטבאום אשר נלקחה לאושוויץ בשל יהדותה ובזכות היותה דוברת שפות רבות, הפכה למתורגמנית של אנשי האס-אס ואף זכתה לתנאים משופרים, לעומת רוב רובם של האסירים באושוויץ.

מלה ניצלה את השיפור בתנאיה בשביל לעזור לאסירים אחרים. היא הבריחה מזון, עזרה בהצבת אסירות בעבודות פחות קשות, ובכל מקום שהתאפשר לה היא דאגה לתרום ככל יכולתה, והכול התבצע תוך כדי סיכון חייה יום אחרי יום. מלה הפכה לדמות מוכרת במחתרת של אושוויץ. היא פגשה באסיר הפולני הוותיק, אדק גלינסקי, והשניים פעלו במחתרת וחלמו על חלון הזדמנויות אשר יאפשר להם להיחלץ מן התופת. ביחד הם חזרו להאמין בתקווה וחשו מעט התרוממות רוח, נחמה ואף אושר אושר שנעלמו מחייהם מאז הגיעו לאושוויץ.

זהו סיפור מכמיר לב על שותפות גורל אשר ממחיש כי גם בתוך הזוועה, החושך והאפלה, כשמסביב הכול גדוש בכאב ומוות, ניתן להיאחז באור ובתקווה ואף באהבה שהתפתחה והתעצמה כנגד כל הסיכויים. הרומן העוצמתי הזה מתאר בפרוטרוט את חיי האסירים באושוויץ, ואת אכזריותם הרבה של הנאצים שהתייחסו לאסירים כאל תתי אדם ורצחו אנשים סתם לשם שעשוע. הסופרת נצמדה לעובדות ההיסטוריות, והידיעה כי הדמויות המרתקות שעליהן כתבה הן דמויות אמיתיות רק העצימה עבורי את חוויית הקריאה. 

דמותה של מלה הייתה כל כך עוצמתית ומעוררת השראה, בשל אומץ ליבה, תעוזתה, פועלה למען הכלל, ויכולתה לשמור על החיוך ועל ראש מורם גם ברגעים הכי קשים ומטלטלים. אף על פי שידעה כי חייה בסכנה, מלה לא חדלה מלעזור כפי יכולתה לאסירים אשר מזלם שפר עליהם פחות. גם דמותו של אדק הייתה מרתקת, וסיפור האהבה של מלה ושלו היה מאוד נוגע ללב והמחיש את הערכים של השניים ואת השיעור החשוב שהותירו אחריהם. מי שקרא את ספרה הקודם של הסופרת אודות הכנרת מאושוויץ, בוודאי שם לב לאזכור הקטן אודותיה בספר הזה. אני אהבתי את הספר ומחכה לספר הבא של הסופרת הנהדרת הזו. ספר מומלץ מאוד!

348 עמודים

מאנגלית: כנרת היגינס-דוידי

הוצאת מטר

נ"ב, אני שונאת אותך

נ"ב, אני שונאת אותך / לורן קונולי

תכירו את מאדי סנדרסון. אחיה הגדול, ג'וש, נפטר לאחר מאבק במחלה קשה, ומאדי מתקשה להכיל את האובדן של האדם שהיה הכי קרוב אליה. בלווייה היא מגלה שאחיה הותיר עבורה צרור מכתבים, וגם מכתב הנחיות על פיהן עליה לנסוע לפזר את האפר שלו בכל מיני מקומות שג'וש רצה לראות ולא הספיק בחייו. הבעיה היא שהוא מיען את המכתבים למאדי ולחברו הטוב ביותר, דומניק, או בקיצור - דום. מה שאומר שמאדי אמורה לצאת עם דום למסעות הללו ולחלוק עמו רגעים אינטימיים של הקראת מילותיו האחרונות של ג'וש ופיזור אפרו.

בשביל מאדי הגילוי הזה הוא מטלטל ומזעזע במיוחד היות ודום הוא האדם האחרון שמאדי רוצה לראות בחייה, ובטח שאין לה שום רצון לחלוק טיול משותף עם הגבר שלפני 7 שנים ניפץ את ליבה לרסיסים וגרם לה לאבד את האמון באנשים. אבל כמה שנוכחותו של דום מעיקה עליה, היא נחושה למלא אחר רצון אחיה ולהוטה עוד יותר לקרוא את המכתבים שהותיר אחריו המיועדים לקריאה רק בכל יעד ויעד. 

אז כן, היא הולכת לסבול את דום עם כל הקושי שבדבר. דום, טיפוס רציני, מאורגן ומסודר, נחוש לפעול בדיוק על פי הנחיותיו של ג'וש, על אפה וחמתה של מאדי. וחמתה אכן יוצאת במסע הזה ואף מהר מהצפוי. אבל לא רק כעס, ציניות וזעם מאדי הביעה בטיול הפרידה שלה מג'וש. היא חווה במהלכו מנעד רחב של רגשות אשר מעוררים אצלה זיכרונות כואבים מהעבר, תחושות פספוס וחוסר צדק, וגם התמודדות עם רגשותיה בהווה שמביאים אותה לא אחת לסערת רגשות שמחריפה את האסטמה שלה.

זהו רומן רומנטי נהדר ומתוק במיוחד הכתוב ברגישות רבה. העלילה מועברת מנקודת מבטה של מאדי, צעירה אשר אירועים שונים בחייה הפכו אותה לפגיעה במיוחד וחסרת ביטחון. מותו של אחיה, האדם היחיד שבו יכלה עוד לבטוח בחיים הללו, הלך, וזה רק העצים את הקושי שעימו היא חיה. זהו סיפור מריר-מתוק המדבר על אובדן וההתמודדות עם הכאב שלא מרפה, על אהבה נכזבת שמותירה לב פצוע ומצולק, ועל מסע אשר בו הדמויות בסיפור מתמודדות עם הפחדים שלהן ולומדות כיצד לאחות את השברים ולהמשיך ולחיות, להכיל את הכאב, וגם לא לאבד את האמונה באנשים ובאהבה.

אהבתי את מאדי מעוררת החיבה ואת דום, הרציני, המסתורי והכובש, ואת הכימיה המעולה בין שניהם שנתנה תחושה שהם ממש משלימים האחת את השני. לצד סיפור על אובדן ופרידות, ואהבה שנבנית לאט, עד שהגיעה לנקודת רתיחה לוהטת במיוחד, עם סצנות שלא הותירו מקום לדמיון, היו בספר גם תפאורות מרשימות של מקומות ונופים מסביב לעולם שממש עשה חשק לראות אותם במציאות. אם אתם מחפשים סיפור מחמם ומאחה לב, דווקא תאהבו את "נ"ב, אני שונאת אותך". קריאה מהנה!

מאנגלית: קטיה בנוביץ'

הוצאת ידיעות ספרים

מה קרה ללוסי?

מה קרה ללוסי? מיכל טורנר

איירה: ורד אליעזרי גנשרוא

הסיפור שלפניכם מדבר על הקשר המיוחד והמלא באכפתיות שנוצר בין אדם וכלבתו. הספר מפגיש אותנו עם לוסי, כלבתו של עודד. כמידי יום, לוסי נוהגת להתעורר לפני עודד ולהעיר אותו בליקוקים והפגנת חיבה. יש להם סדר יום קבוע ומשותף שבו עודד מאכיל את לוסי, יוצא איתה לטיול, לפעמים טיול קצר סביב הבית, ולפעמים קצת יותר ארוך לפארק. התקשורת בין השניים מצוינת ונמשכת מזה שנים, מהיום שבו עודד מצא את לוסי במצב שברירי והחליט לדאוג לה מאותו יום ואלך.

כך התנהלה שגרה מוכרת ונינוחה. אבל יום אחד עודד התעורר והתפלא שלוסי לא הגיעה כבכל בוקר להעיר אותו בחיבה. הוא ממהר לחפש אחריה ומוצא אותה לא נינוחה. עודד מודאג ולא יכול בכוחות עצמו להבין מה מציק לכלבתו האהובה. הוא לוקח אותה לווטרינרית על מנת שזו תאבחן את הבעיה ותצליח להבין מה קרה ללוסי.

זהו סיפור יפה על דאגה, קרבה, אמפטיה ואכפתיות בין אדם וכלבתו, אהבה שגוברת על מחסום השפה ומאפשרת לשניים לתקשר בשפה משותפת שדרכה למדו להכיר ולאהוב זה את זה. הספר מלמד את הקוראים הצעירים על אודות מערכת יחסים הבנויה על אמון, תמיכה ודאגה. האיורים בספר מלאי דמיון וחיות רבה, ומצליחים להעביר את הרגשות המתעוררים בסיטואציות השונות שאותם חוו ושאליהם נקלעו עודד וכלבתו האהובה, לוסי. הטקסט בספר מנוקד, כך שהוא מתאים לראשית קריאה. קריאה נעימה!   

הוצאת ספרי ניב