עד שהנשמה תצוף / אורי שוורצמן
סופי היא מתמחה בבית חולים פסיכיאטרי. היא בכלל לא בטוחה שהיא טובה בתפקידה, מה שגורם לה לפקפק בייעודה. אבל בניגוד לדעתה, היא מסורה למטופלים שלה. כשמגיעה לבית החולים הישר מברזיל צעירה בשם נועה שאינה מתקשרת עם הסביבה, סופי מחליטה לעשות כל מה שניתן בכדי להביא להחלמתה של נועה.
נועה בילתה בטיול בדרום אמריקה והגיעה לבית חולים למצורעים בברזיל. המקום ריתק אותה וכך גם האנשים והיא החליטה לשהות בבית החולים לתקופה מסוימת. וכעת, חודשים אחרי, נועה הוחזרה ארצה לאחר שאותרה במצב נפשי קשה ועם סימנים כחולים על גופה. מאז שהגיעה ארצה, נועה מנותקת מהעולם ונמצאת בבועה משלה. היא לא מדברת, לא אוכלת אלא אם כן מאכילים אותה וגם לא מתקשרת בשום דרך.
כשמגוון של טיפולים פסיכיאטרים לא משפרים את מצבה, סופי מציעה להתחיל בטיפול ניסיוני אשר במהלכו נועה תקבל אבקה של צמח האיבוגאין, סם הגורם להזיות ושבו בעיקר משתמשים גורמים בלתי רשמיים בדרום אפריקה. נועה מתחילה לקבל את אבקת האיבוגה פעם בשבוע, וכך, בכל טיפול כשהיא תחת השפעת האבקה המסתורית, היא חושפת את כל אשר חוותה בבית חולים למצורעים שבברזיל.
האם סיפוריה של נועה על מה שחוותה הינם הזיות או אירועים שאכן התרחשו במציאות? מה גרם לה להגיע למצב של ניתוק מוחלט מהסביבה? תקראו ותגלו.
הכתיבה בספר טובה וקולחת ועניין אותי להבין את סיפורה של נועה בברזיל. כמו כן, ההתרחשויות במחלקה הפסיכיאטרית היו מרתקות וחשפו סיפורים של מטופלים. כמו למשל סיפור מכמיר לב על האם שבנה היחיד התאבד והיא סירבה להמשיך לחיות בלעדיו.
קו העלילה שהתייחס לסופי ונועה היה מאוד מעניין ומסקרן. סופי השקיעה את כל כולה בטיפול בנועה והיא הייתה נחושה לגרום לה לצאת ממצב הניתוק שבו היא הייתה שרויה מרגע הגעתה למחלקה. סיפוריה של נועה על בית החולים למצורעים בברזיל היו מרתקים ותוך כדי הקריאה לא היה ברור האם מדובר בהזיות או אירועים שהיא אכן חוותה. ככל שהעלילה התקדמה, כך, התעוררו עוד ועוד תהיות לגבי מה שהתרחש באמת בברזיל ומה הוביל למצב הנוכחי של נועה. אך, גם לאחר סיום הקריאה עדיין נותרתי עם לא מעט סימני שאלה.
היה עוד קו עלילה שמתייחס לתומר, בעלה של סופי שהינו מדען השוקד על הנוסחה לחיי נצח ומספק שירותי מין תמורת כסף. לא התחברתי לחלק הזה בעלילה, במיוחד לא אהבתי את התיאורים המיניים המפורטים של חוויותיו עם זוגות שחיפשו להכניס קצת ריגוש לקשר שלהם. גם לא הבנתי את מטרת החלק הזה בספר.
אני מאוד אוהבת את ברזיל, גם אם מעולם לא ביקרתי בה. הכי קרוב שלי לברזיל היא צפייה בטלנובלות ברזילאיות שבזכותן הכרתי את השפה הפורטוגזית. לכן, הסתקרנתי לקרוא ספר על ברזיל, גם אם מדובר באזור נידח ובלתי שגרתי. הייתה איזו שגיאה קצת צורמת שבה נאמרה המילה "מוקה" ונכתב מיד אחריה כי מדובר בנערה צעירה, כשלמעשה המילה הייתה אמורה להיות "מוסה". אז אם אתם מבקרים בברזיל, אל תקראו אל עבר נערה צעירה "מוקה", אלא אם כן אתם בבית קפה ובא לכם לשתות קפה בטעמים.
שורה תחתונה: בברזיל בבית חולים למצורעים מתרחשים דברים מצמררים ורעים. נועה מצאה את עצמה במחלקה סגורה בישראל אחרי תקופה שבה שהתה באותו מקום מרוחק ושכוח אל!
384 עמודים
עריכה: רחל הלוי
הוצאת אריה ניר ומודן
שנת הוצאה: 2021
