‏הצגת רשומות עם תוויות זיכרונות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות זיכרונות. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 6 בדצמבר 2022

לאורו הבוהק של היום

לאורו הבוהק של היום / אדוארד רייכר

יומנו של רופא יהודי בפולין 1939-1945


הספר מציג את סיפורו של אדוארד רייכר, רופא עור יהודי מהעיר לודג' שבפולין אשר בתקופת מלחמת העולם השנייה כתב את סיפורו האישי שהינו תיעוד מטלטל של תקופת השואה מבעד לעיניו. כתביו מאותם ימים אבדו, אך, אדוארד החליט לשחזר מזיכרונותיו את כל אשר עבר, חווה וראה. 

עם פרוץ המלחמה, אדוארד התגורר בעיר לודג' עם פולה אשתו וילדתם הקטנה, אלז'וניה. הוא נאלץ להיפרד ממשפחתו ולא בפעם האחרונה והועבר למחנה בתנאים מחפירים. בסופו של דבר הצליח לשוב לביתו ולהתאחד עם אשתו ובתו. בעוד אחיו עזבו את אירופה עם פרוץ המלחמה ונמנעה מהם התופת, אדוארד לא הסכים לעזוב את פולין מאחר ולא רצה להותיר את אביו הקשיש לבד. הוא רצה להיות שם עבורו ולעשות את כל שהתאפשר לו למענו.

המשפחה ברחה לוורשה ושם הגיע השלב שבו על היהודים היה לעבור להתגורר בגטו. אדוארד מספר על התקופה הקשה הזו שבה כישוריו כרופא נדרשו והופקד עליו טיפול ביהודים באזור שבו היה באחריותו לוודא כי היהודים לא יחלו בטיפוס. התפרצות המחלה יכולה הייתה לגרום לאובדן חייו של אדוארד מאחר והיה נאשם באי מילוי תפקידו. אדוארד שיתף בסיפורים שוברי לב אודות אנשים שהכיר, ביניהם סיפורה של צעירה שנגזר עליה עונש מוות משום שיצאה מהגטו במטרה להשיג אוכל להוריה החלשים. 

אדוארד ניסה למצוא דרכים בשביל להיחלץ מהגטו האיום הגדוש במחלות ובמוות. הוא הבין כי יהודים שהתנצרו זכו לאותו גורל אכזר. על כן, ניסה את מזלו עם דת האסלאם וביקש להתאסלם אך, מאחר ורשימת התושבים המוסלמים כבר הובאו לידי הגרמנים, האפשרות הזו ירדה מהפרק היות והוספת מוסלמי חדש הייתה מעוררת שאלות וחושפת את תוכניתו. כשהחלו לשלוח יהודים למזרח ברכבות, אדוארד ומשפחתו הצליחו להתחמק מהמסע שהיה מביא למותם. מקצועו של אדוארד עזר לו לשרוד פעם אחר פעם. הוא נאלץ לטפל בנאצים בדרגים גבוהים וגם בקצינים. 

בכל מקום שאליו פנתה המשפחה, המוות ריחף באוויר והוא ראה איך אנשים שהכיר ואף רופאים כמוהו נרצחים באכזריות, אך, אדוארד ומשפחתו הצליחו לשרוד כנגד כל הסיכויים בזכות אנשים טובים שהסכימו לעזור להם, ביניהם נסיכה שאליה פולה התחברה וזונה מבוגרת שגילתה טוב לב והסתירה את אדוארד למשך מספר שבועות. את הבת, אדוארד ואשתו החביאו במנזר, שם שהתה כלא יהודייה. אדוארד גם הצליח להשיג מסמכי זיהוי מזויפים על מנת להסתיר את יהדותו, והוא ופולה נדדו ממקום למקום, ממחבוא למחבוא עד שזכו לחזות בשחרור פולין בתחילת 1945 ע"י הצבא הרוסי. 

עם סיום המלחמה, הגיע העת לנסות לאחות את השברים ולחזור לחיים. אך, פולין שהכירו שינתה את פניה. היא כבר לא הרגישה כמו הבית. המלחמה אמנם הגיעה לסיומה אבל תוצאותיה ילוו את הניצולים לעד. אדוארד רצה לעזוב את פולין אבל סורב בשל מחסור ברופאים. רק ב-1960 הוא קיבל את האישור לעזוב את פולין ולהתחיל בחיים חדשים הרחק ממולדתו שפעם הייתה לו בית והפכה לזרה ומנוכרת. 

אדם שאדוארד הזכיר במהלך הספר היה טוני. חייל גרמני שקיבל מאדוארד טיפול רפואי. טוני עזר רבות לאדוארד ובני משפחתו בשנות המלחמה. למעשה, הודות לו הישרדותם הייתה אפשרית. טוני אף התאהב בגיסתו של אדוארד, אך, ביום אחר נעלמו עקבותיו. עם סיום המלחמה, אדוארד ואשתו החליטו לברר מה עלה בגורלו ואף נסעו לאתרו. 

ספרים על השואה תמיד עניינו וריתקו אתי ומצאתי גם את הספר הזה למעניין ביותר. במיוחד לאור העובדה כי לא מדובר בעלילה דמיונית אלא בעדות של מי שהיה נוכח בתופת וראה במו עיניו את הנעשה שלב אחר שלב במלחמה אשר תוצאותיה היו קשות מנשוא. ולמרות זאת, אדוארד רייכר החליט לבחור לסלוח על העבר ולא להתמקד במחשבות על נקמה וברחשי טינה.

הספר יצא לאור לפני עשורים בשפה הפולנית, האנגלית והצרפתית, וכעת תורגם גם לעברית ביוזמתו של מיכאל אריאל שהינו הנכד של אחיו של המחבר. בסיום הספר קיים נספח אשר מציג את עדותו של אדוארד רייכר כפי שהובאה בפני הוועדה ההיסטורית היהודית בוורשה.  כמו כן, מובאים דבריה של המתרגמת ומידע נוסף אודות המחבר. ספר מומלץ וחשוב.

271 עמודים
מפולנית: רונית לימור
הוצאת מטר
שנת הוצאה: 2022



 

יום שבת, 11 בדצמבר 2021

גרעין אדום

גרעין אדום / דנה שניידר


תכירו את נועה. כשהייתה בת 18, היא וחברתה הטובה עוד מימי הגן, יעל, עזבו את תל אביב ועברו לקיבוץ בדרום הארץ לשנת שירות. שם הן הכירו את יואב וניצן, והארבעה הפכו לחברים טובים ומגובשים וחבורתם כונתה "גרעין אדום".

קצת יותר מ-20 שנה אחרי, נועה נשואה לנדב אותו הכירה בקיבוץ ולשניים שלושה ילדים צעירים. לפנות בוקר היא מקבלת שיחת טלפון מניצן שגם השאיר עשרות הודעות ווטסאפ בקבוצת "הגרעין האדום". ניצן, הרווק התל אביבי הנצחי של החבורה, מבקש מחבריו להגיע בדחיפות לקיבוץ שבו הכירו שנים קודם לכן, היות ויש לו סוד שהוא רוצה לחשוף בפניהם.

כל אחד מחברי "גרעין אדום" נמצא במסלול אחר בחייו, הם כבר לא מתראים לעיתים קרובות, אבל יחד עם זאת, חברותם נותרה איתנה. השלושה עוזבים את הכל ונוסעים לקיבוץ לעזור לחבר במצוקה. נועה מתארגנת לנסיעה לקיבוץ, למורת רוחו של בעלה שלא שמח מנסיעתה היות והקשר שלו עם הוריו המתגוררים בקיבוץ טעון ומהסיבה הזו הוא לא דרך על אדמת הקיבוץ כבר 20 שנה. יעל, שבעלה מעביר את משבר גיל ה-40 שלו באיים הקאריביים הרחק ממנה ומהילדים שלהם, דואגת לסידור לילדיה ומגיעה גם היא, ויואב המתגורר באמסטרדם עם אשתו ובנותיו מזמין טיסה ארצה. 

חברי "גרעין אדום" חוזרים לקיבוץ שהיה ביתם במשך שנה מיוחדת במינה. כאמור, כל אחד מהם נמצא במקום אחר בחייו על פי המסלול שבחר בו ומתמודד עם קשייו ולבטיו בחיים. אבל הם לא שוכחים את החברות רבת השנים ונפגשים בקיבוץ שבו עברו שלל חוויות שנצרבו בליבם.

מה ניצן רוצה לחשוף בפני חבריו? איזה סוד הוא הסתיר מהם? תקראו ותגלו!

הספר כתוב היטב ועלילתו טובה וקולחת ונשזרים בתוכה אירועים שהתרחשו בישראל בשנות ה-90, עובדה שהפכה את חוויית הקריאה למהנה ויצרה תחושה של שייכות. העלילה נעה בין ההווה שבו ארבעת החברים נפגשים בקיבוץ כשהם בני 40, ובין זיכרונותיה של נועה מאירועי העבר. באמצעות הזיכרונות אנו מתוודעים לאורך החיים בקיבוץ, שגרת החיים היומיומית, סופי השבוע המגובשים והחברויות שנוצרו, הן המתמשכות והן הארעיות, ולכל מה שמתחולל בחיים האישיים של כל אחד מהחברים. 

הספר מאוד ישראלי. הוא כתוב ברגישות ומורגשת בו האהבה לערבה, השלווה שבה, תחושת החופש האינסופי, ההרים והנופים המהפנטים. הספר מדבר על ערכים, תקוות, אהבה, חרטה ואכזבות. זהו ספר על חברות אמיצה, כזו שמשתמרת לאורך השנים ולמרות המרחק והזמן שחולף היא נותרת חזקה. הספר גם מדבר על שאיפות וחלומות ועל המקום בחיים שנותן את התחושה האמיתית של ביטחון ובית. 

שורה תחתונה: סיפור ארצישראלי על אהבה, חברות,  חרטות, סודות וכאב, ורגעים בחיים שנצרבים עמוק בלב. 

233 עמודים
עריכה ספרותית: אורית צמח
עריכה לשונית: ספיר צברי
הוצאה עצמית
שנת הוצאה: 2021

יום רביעי, 3 במרץ 2021

 דווקא אשכנזייה נחמדה / עיינה פרידמן


זהו סיפורה של איילה, אומנית רב תחומית, הנשואה לעודד, אדריכל במקצועו. איילה נולדה בחיפה, התגוררה במשך ארבעה עשורים בירושלים, עד שהיא ובעלה החליטו לעבור למרכז הארץ בכדי להיות קרובים לילדיהם, ורכשו דירה במגדל ברמת גן. אחרי כל השנים בירושלים הרחק מנופי הים, איילה שמחה להתגורר בדירה אשר בה יש קיר מזכוכית שדרכו נשקף נוף קסום לים, וזה הזכיר לה את הים בעיר הולדתה בצפון.

בפרק בשם "תיאטרון דמויות על הים", איילה משתפת בחוויותיה משייט לים הבלטי ועל כך שאהבה בזמן הקפה של ארוחות הבוקר לבחון את האורחים המגוונים ולהבחין בשוני ביניהם, הן החיצוני והן החברתי.

איילה משתפת גם בביקור במוזיאון הארמיטאז' שאליו הגיעו כאשר הספינה עגנה בסנט פטרסבורג. בקיאותה של איילה בשלל היצירות במוזיאון קיבצו סביבה קבוצה של מאזינים רבים.

איילה מספרת על הטרדה מינית שחוותה בעת שירותה הצבאי בשנות ה-70. הזמנים השתנו וסביר מאוד להניח כי היום יחשבו פעמיים לפני שיעירו הערות בוטות וסקסיסטיות, כי מה שבעבר היה כביכול נסלח, היום לבטח לא יסלח ולא יעבור על סדר היום.

איילה מספרת על אירועים אנטישמים שהייתה עדה להם בעת שהייתה בחו"ל. אחרי כל הכאב והאובדן המשפחתי בשואה, היא לא הצליחה להבין כיצד יש ישראלים אשר מחליטים לרדת מהארץ ולהגר לגרמניה. איילה הבטיחה לעצמה כי היא על אדמת גרמניה לא תדרוך. לצערה, נאלצה להפר את הבטחתה היות ובשל סערה במהלך השיט לים הבלטי, נעשה שינוי בנתיב ההפלגה ובמקום עגינה באסטוניה, היא מצאה את עצמה בצפון גרמניה. זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שלה שם.

ויש גם התייחסות למצב העגום השורר בכל העולם בעקבות מגפת הקורונה. איילה מספרת על ההקפאה של כל הפעילויות במוזיאונים והתערוכות - מה שהשפיע עליה כאומנית עצמאית - והמעבר למפגשי זום. המצב שנכפה בעקבות הקורונה הוביל לחרדות וייאוש ואיילה מאוד התגעגעה לנכדיה. איילה גם מצאה את עצמה ממהרת לחדר מיון בשל דופק מואץ, אך, למרבה שמחתה ושמחת המשפחה כל הבדיקות העידו כי מצבה תקין.

סקרן אותי לגלות מה עומד מאחורי שם הספר "דווקא אשכנזייה נחמדה" . הרי שכאשר נאמרת המילה "דווקא", המשמעות היא שבדרך כלל אין כך הדבר. ובספר באמת ישנה התייחסות לנושא העדתי, וגם למגוון רחב של נושאים כמו הטרדה מינית, פערים חברתיים והתעללות בנשים וילדים.

כריכת הספר מהווה תפאורה עבור הפרק הנוסטלגי בניחוח של פעם אשר מסיים את הספר ומציג זיכרון משפחתי אשר הציף את עיניה של איילה בדמעות.
הספר כתוב וערוך היטב, הכתיבה קולחת והיה מעניין לקרוא על תחנות שונות מחייה של איילה.

זהו ספרה השני למבוגרים של ד"ר עיינה פרידמן. הראשון היה" שיק פריז" שדיבר על החיים של דור שני לשואה.

158 עמודים
עריכה: עמיר שינקמן
הגהה: יעל ניר
הוצאת אוריון
שנת הוצאה: 2021

ריח שנשאר מאחור

ריח שנשאר מאחור / יעקב שמאי עלילת הספר שלפניכם לוקחת אותנו למסע אל העבר - אל תרבות וריחות של פעם, המהווים את ישראל של שנות ה-70. בעיר חולון ...