מאפייה קטנה מול הנמל

מאפייה קטנה מול הנמל / ג'ני קולגן

תכירו את פולי. אחרי שהעסק המשותף שלה ושל בעלה ירד לטמיון ונישואיהם התפרקו, פולי מחליטה לעזוב את העיר ולשנות אווירה. לשם כך היא מרחיקה עד לעיירה קטנה ונידחת בשם מאונט פולברן. היא כל כך נידחת עד שבשעות הגאות הגישה אליה בלתי אפשרית והמקום הופך למין אי מנותק ומבודד. אבל פולי מחליטה לתת צ'אנס למקום והיא מגלה בו מחדש את כישורי האפייה שלה ומתחילה לעבוד במאפייה קטנה מול הים.

פולי מתיידדת עם מקומיים רבים, כמו הדייגים, בעלי החנויות, ושלל אנשים שעבורם החיים בפולברן הם חלק ממי שהם. היא לא מתגעגעת לחייה הקודמים, אבל האם העיירה המבודדת הזו יכולה להפוך עבורה למקום שתקרא לו בית? עד שתחליט לאן מועדות פניה, היא ממשיכה בכל הכוח באפייה שממנה היא נהנית, צוברת לקוחות מרוצים ואף מחזרים פוטנציאליים וכריזמטיים כמו דייג שקט ויצרן דבש מסתורי, ואט-אט היא מגלה את הדברים שהופכים את חייה למאושרים.

זהו סיפור מתוק במיוחד המדבר על התחלות חדשות ופרק ב' בחיים. כתיבתה של ג'ני קולגן נפלאה, עלילת הספר מהנה, אופטימית ועם תובנות לחיים, הכתיבה קולחת להפליא והדמויות שבספר כובשות באישיותן, במיוחד זו של פולי אשר העזה לעשות את הצעד לעבר השינוי בלי לדעת מה ילד יום, ובכל זאת לקחה את הסיכון, הלכה אחרי הלב וגילתה את עצמה מחדש וחידשה את האהבה לאפייה, ואת כל מה שהפך אותה למאושרת ושלמה. חייבת לציין לטובה גם את כריכת הספר היפה שמאוד מושכת את העין.

תפאורת הספר מאוד ציורית ומזמינה וממש עושה חשק לבקר בעיירה כזו שעל אף היותה נידחת ולא מתויירת (לפחות בהתחלה), היא מלאת קסם בזכות הנופים, פינות החן שבה ומגוון האנשים שמרכיבים אותה, שכל אחד מהם בתחומו משלים חלק מהפאזל שיוצר את התמונה המלאה של מאונט פולברן. בסוף הספר ישנם מתכונים של ג'ני קולגן בהשראת הספר שבטוח תשמחו להתנסות באחד מהם. אצלי התעורר חשק למקלוני גבינה בזכות הספר. שתהייה לכם קריאה מהנה, טעימה ומתוקה כדבש!

350 עמודים

מאנגלית: תומר בן אהרון

הוצאת הכורסא

מרבה הרגליים שרצה נעליים

מרבה הרגליים שרצה נעליים / אוראל אברהם

איורים: אריאל עיני

בספר הילדים המקסים שלפניכם אנו פוגשים בשרוך, מרבה רגליים מתוק שהחליט בשל סיטואציה לא נעימה שקרתה לו בדרכים כי הוא זקוק לנעליים. אבל משימת הנעליים כלל לא פשוטה עבורו בשל שלל בעיות שנוצרו, כשאחת מהן נובעת מעצם היותו מרבה רגליים שזקוק להרבה נעליים. 

אמנם שמו של מרבה הרגליים הוא שרוך, אבל הוא לא יודע לשרוך. חיות שונות ומגוונות הבחינו במצוקתו והחליטו להגיש לו את עזרתם ולעוץ לו עצה. האם שרוך יצליח להתגבר על המכשולים ולהצטייד בנעליים עבור כל הרגליים? 

זהו סיפור מתוק ביותר שמצליח להעביר מסרים לקטנטנים על אודות הגשת עזרה לחברים ולסובבים אותנו, ועל שיתוף פעולה למען מטרה אחת הנובעת מתחושות של אכפתיות, אחווה וחברות אמיתית.

הטקסט הקצר והקליט הינו מנוקד וגם מחורז בצורה כיפית, משעשעת ומהנה הן להקראה והן לקריאה. את הטקסט מלווים איורים נהדרים, מלאי צבע ודמיון שלדעתי מאוד מושכים את העין ויוצרים עניין בסיפור המלמד והמעשיר. מומלץ בחום!

הוצאת ספרי ניב

האישה שברחה מאושוויץ

האישה שברחה מאושוויץ / אלי מידווד

השבוע צוין יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ובחרתי לקרוא ספר אשר חושף את אומץ ליבם של אלו אשר חוו את השואה על בשרם ונאבקו ממש עד הרגע האחרון על חירותם. הסופרת אלי מידווד חוזרת אלינו עם רומן אשר עלילתו דמיונית, אבל הוא מבוסס על אירועים שקרו ודמויות אמיתיות. בספר אנו נחשפים לסיפורה של מלה צימטבאום אשר נלקחה לאושוויץ בשל יהדותה ובזכות היותה דוברת שפות רבות, הפכה למתורגמנית של אנשי האס-אס ואף זכתה לתנאים משופרים, לעומת רוב רובם של האסירים באושוויץ.

מלה ניצלה את השיפור בתנאיה בשביל לעזור לאסירים אחרים. היא הבריחה מזון, עזרה בהצבת אסירות בעבודות פחות קשות, ובכל מקום שהתאפשר לה היא דאגה לתרום ככל יכולתה, והכול התבצע תוך כדי סיכון חייה יום אחרי יום. מלה הפכה לדמות מוכרת במחתרת של אושוויץ. היא פגשה באסיר הפולני הוותיק, אדק גלינסקי, והשניים פעלו במחתרת וחלמו על חלון הזדמנויות אשר יאפשר להם להיחלץ מן התופת. ביחד הם חזרו להאמין בתקווה וחשו מעט התרוממות רוח, נחמה ואף אושר אושר שנעלמו מחייהם מאז הגיעו לאושוויץ.

זהו סיפור מכמיר לב על שותפות גורל אשר ממחיש כי גם בתוך הזוועה, החושך והאפלה, כשמסביב הכול גדוש בכאב ומוות, ניתן להיאחז באור ובתקווה ואף באהבה שהתפתחה והתעצמה כנגד כל הסיכויים. הרומן העוצמתי הזה מתאר בפרוטרוט את חיי האסירים באושוויץ, ואת אכזריותם הרבה של הנאצים שהתייחסו לאסירים כאל תתי אדם ורצחו אנשים סתם לשם שעשוע. הסופרת נצמדה לעובדות ההיסטוריות, והידיעה כי הדמויות המרתקות שעליהן כתבה הן דמויות אמיתיות רק העצימה עבורי את חוויית הקריאה. 

דמותה של מלה הייתה כל כך עוצמתית ומעוררת השראה, בשל אומץ ליבה, תעוזתה, פועלה למען הכלל, ויכולתה לשמור על החיוך ועל ראש מורם גם ברגעים הכי קשים ומטלטלים. אף על פי שידעה כי חייה בסכנה, מלה לא חדלה מלעזור כפי יכולתה לאסירים אשר מזלם שפר עליהם פחות. גם דמותו של אדק הייתה מרתקת, וסיפור האהבה של מלה ושלו היה מאוד נוגע ללב והמחיש את הערכים של השניים ואת השיעור החשוב שהותירו אחריהם. מי שקרא את ספרה הקודם של הסופרת אודות הכנרת מאושוויץ, בוודאי שם לב לאזכור הקטן אודותיה בספר הזה. אני אהבתי את הספר ומחכה לספר הבא של הסופרת הנהדרת הזו. ספר מומלץ מאוד!

348 עמודים

מאנגלית: כנרת היגינס-דוידי

הוצאת מטר

נ"ב, אני שונאת אותך

נ"ב, אני שונאת אותך / לורן קונולי

תכירו את מאדי סנדרסון. אחיה הגדול, ג'וש, נפטר לאחר מאבק במחלה קשה, ומאדי מתקשה להכיל את האובדן של האדם שהיה הכי קרוב אליה. בלווייה היא מגלה שאחיה הותיר עבורה צרור מכתבים, וגם מכתב הנחיות על פיהן עליה לנסוע לפזר את האפר שלו בכל מיני מקומות שג'וש רצה לראות ולא הספיק בחייו. הבעיה היא שהוא מיען את המכתבים למאדי ולחברו הטוב ביותר, דומניק, או בקיצור - דום. מה שאומר שמאדי אמורה לצאת עם דום למסעות הללו ולחלוק עמו רגעים אינטימיים של הקראת מילותיו האחרונות של ג'וש ופיזור אפרו.

בשביל מאדי הגילוי הזה הוא מטלטל ומזעזע במיוחד היות ודום הוא האדם האחרון שמאדי רוצה לראות בחייה, ובטח שאין לה שום רצון לחלוק טיול משותף עם הגבר שלפני 7 שנים ניפץ את ליבה לרסיסים וגרם לה לאבד את האמון באנשים. אבל כמה שנוכחותו של דום מעיקה עליה, היא נחושה למלא אחר רצון אחיה ולהוטה עוד יותר לקרוא את המכתבים שהותיר אחריו המיועדים לקריאה רק בכל יעד ויעד. 

אז כן, היא הולכת לסבול את דום עם כל הקושי שבדבר. דום, טיפוס רציני, מאורגן ומסודר, נחוש לפעול בדיוק על פי הנחיותיו של ג'וש, על אפה וחמתה של מאדי. וחמתה אכן יוצאת במסע הזה ואף מהר מהצפוי. אבל לא רק כעס, ציניות וזעם מאדי הביעה בטיול הפרידה שלה מג'וש. היא חווה במהלכו מנעד רחב של רגשות אשר מעוררים אצלה זיכרונות כואבים מהעבר, תחושות פספוס וחוסר צדק, וגם התמודדות עם רגשותיה בהווה שמביאים אותה לא אחת לסערת רגשות שמחריפה את האסטמה שלה.

זהו רומן רומנטי נהדר ומתוק במיוחד הכתוב ברגישות רבה. העלילה מועברת מנקודת מבטה של מאדי, צעירה אשר אירועים שונים בחייה הפכו אותה לפגיעה במיוחד וחסרת ביטחון. מותו של אחיה, האדם היחיד שבו יכלה עוד לבטוח בחיים הללו, הלך, וזה רק העצים את הקושי שעימו היא חיה. זהו סיפור מריר-מתוק המדבר על אובדן וההתמודדות עם הכאב שלא מרפה, על אהבה נכזבת שמותירה לב פצוע ומצולק, ועל מסע אשר בו הדמויות בסיפור מתמודדות עם הפחדים שלהן ולומדות כיצד לאחות את השברים ולהמשיך ולחיות, להכיל את הכאב, וגם לא לאבד את האמונה באנשים ובאהבה.

אהבתי את מאדי מעוררת החיבה ואת דום, הרציני, המסתורי והכובש, ואת הכימיה המעולה בין שניהם שנתנה תחושה שהם ממש משלימים האחת את השני. לצד סיפור על אובדן ופרידות, ואהבה שנבנית לאט, עד שהגיעה לנקודת רתיחה לוהטת במיוחד, עם סצנות שלא הותירו מקום לדמיון, היו בספר גם תפאורות מרשימות של מקומות ונופים מסביב לעולם שממש עשה חשק לראות אותם במציאות. אם אתם מחפשים סיפור מחמם ומאחה לב, דווקא תאהבו את "נ"ב, אני שונאת אותך". קריאה מהנה!

מאנגלית: קטיה בנוביץ'

הוצאת ידיעות ספרים

מה קרה ללוסי?

מה קרה ללוסי? מיכל טורנר

איירה: ורד אליעזרי גנשרוא

הסיפור שלפניכם מדבר על הקשר המיוחד והמלא באכפתיות שנוצר בין אדם וכלבתו. הספר מפגיש אותנו עם לוסי, כלבתו של עודד. כמידי יום, לוסי נוהגת להתעורר לפני עודד ולהעיר אותו בליקוקים והפגנת חיבה. יש להם סדר יום קבוע ומשותף שבו עודד מאכיל את לוסי, יוצא איתה לטיול, לפעמים טיול קצר סביב הבית, ולפעמים קצת יותר ארוך לפארק. התקשורת בין השניים מצוינת ונמשכת מזה שנים, מהיום שבו עודד מצא את לוסי במצב שברירי והחליט לדאוג לה מאותו יום ואלך.

כך התנהלה שגרה מוכרת ונינוחה. אבל יום אחד עודד התעורר והתפלא שלוסי לא הגיעה כבכל בוקר להעיר אותו בחיבה. הוא ממהר לחפש אחריה ומוצא אותה לא נינוחה. עודד מודאג ולא יכול בכוחות עצמו להבין מה מציק לכלבתו האהובה. הוא לוקח אותה לווטרינרית על מנת שזו תאבחן את הבעיה ותצליח להבין מה קרה ללוסי.

זהו סיפור יפה על דאגה, קרבה, אמפטיה ואכפתיות בין אדם וכלבתו, אהבה שגוברת על מחסום השפה ומאפשרת לשניים לתקשר בשפה משותפת שדרכה למדו להכיר ולאהוב זה את זה. הספר מלמד את הקוראים הצעירים על אודות מערכת יחסים הבנויה על אמון, תמיכה ודאגה. האיורים בספר מלאי דמיון וחיות רבה, ומצליחים להעביר את הרגשות המתעוררים בסיטואציות השונות שאותם חוו ושאליהם נקלעו עודד וכלבתו האהובה, לוסי. הטקסט בספר מנוקד, כך שהוא מתאים לראשית קריאה. קריאה נעימה!   

הוצאת ספרי ניב

הודעה גורלית

הודעה גורלית / אדם פיין

את הספר שלפניכם כתב בכיר לשעבר במערכת הביטחון ששמו האמיתי נאסר לפרסום ולכן הוא משתמש בשם העט אדם פיין. הספר הזה מתאר את הסיפור שמאחורי מבצע הביפרים הנועז והמתוחכם אשר יצר תוצאות מרחיקות לכת, עורר סערה תקשורתית בכל העולם, ואנו כישראלים מלאי גאווה, הערכה והשתאות מאומץ ליבם של כל אנשי הצללים אשר לקחו חלק במבצע חסר התקדים הזה. הסיפור העלילתי מתבסס על המידע שפורסם באמצעים השונים, אך אינו משקף את אופן התרחשות המבצע האמיתי, אלא מציע דרך אפשרית לראיית האירועים שהובילו למבצע באמצעות הדמויות הדמיוניות שבעלילה.

העלילה מפגישה אותנו עם עוז, מפקד בכיר ומנוסה במוסד, ועינת, מפקדת מבצע הביפרים, וזו שמפעילה סוכנים בשטח בעודה משתמשת בזהויות בדויות ובסיפורי כיסוי. עינת מקדישה את כל כולה למשימה החשובה הזו. היא נשואה ואמא לילדים קטנים, אבל תפקידה המכריע מאלץ אותה להיעדר תכופות מן הבית. שעות העבודה שלה הן בלתי מוגדרות ונסיעותיה לחו״ל מגיעות ללא התרעה מוקדמת, מה שיוצר קרע בנישואיה ומעמיד אותה במצב קשה וכאוב.

גם היותה אישה בעמדת מפתח לא מקל על חייה. היא חווה זלזול והבעת אי אמון מצד קולגות בארגון בעלי גישה שוביניסטית מתנשאת. אבל עוז, אשר גם הוא משלם מחיר כבד על פועלו, מאמין בה וביכולותיה ומעודד אותה לאורך כל המשימה המורכבת שעליה היא מופקדת ומשקיעה בה את כל כולה במשך שנים, למרות הקשיים שמתגלעים, הן בפן האישי והן בפן המקצועי שמציב בפניה דילמות מוסריות ותחושות קשות. עינת לא נשברת. היא חדורת מטרה כשמול עיניה עומדת המשימה להגן על המולדת. היא מתרכזת אך ורק במשימה החשובה הזו שבה כל האמצעים כשרים.

זהו רומן ריגול חובק עולם אשר עלילתו מרתקת, סוחפת, והינה רלוונטית ואקטואלית היום יותר מאי פעם, היות ואנחנו עדיין נמצאים במלחמה על קיומנו, וחשוב שנכיר תודה לכל אלו שממש ברגעים אלה עובדים על דרכים שיבטיחו את ביטחוננו. באמצעות סיפורם של עוז, עינת ודמויות נוספות, אנו נחשפים לנקודת המבט של אנשי הצללים אשר פועלים מסביב לשעון למען מדינת ישראל במטרה להשיג את התוצאה הטובה ביותר ולהביא להישגים מכריעים ומשני תודעה ומציאות, וזאת למרות המחירים האישיים הכבדים שהם נאלצים לשלם בשל עבודתם. נהניתי מאוד מהספר ומעלילתו האינטנסיבית, ועל כן ממליצה עליו בחום!

397 עמודים

תכלת הוצאה לאור

צוצקי פוצקי, שפן הסלעים הקטן

צוצקי פוצקי, שפן הסלעים הקטן / חיים כרמי

זהו סיפורו של צוצקי פוצקי, שפן סלעים קטן, מתוק וסקרן אשר משקיף ממרום הסלע על המשפחות המבלות בשמורת הטבע. כשאחת המשפחות עוזבת את המקום, היא מותירה אחריה פסולת וגם ספר.

צוצקי פוצקי פותח את הספר ורואה שלל תמונות של חיות. אבל הוא מתאכזב כי בין כל החיות אין אף תמונה שלו ושל משפחתו. היכן שפני הסלעים בספר? 

צוצקי פוצקי הכעוס והמאוכזב לא מתכוון לאפשר לאנשים לשכוח מקיומו ומקיומם של בני משפחתו. הרי גם הם בעלי חיים השוכנים בטבע, ומגיע לשפני הסלע להופיע בספר בדיוק כמו לחיות שכן מופיעות בו. גם הסביבה נרתמת למשימה ולא מותירה את צוצקי פוצקי לבד בתסכולו.

זהו סיפור מתוק אשר באמצעות נקודת מבטו של שפן הסלע הקטן, הוא מדבר על אהבה לטבע ולחי, על שמירה על איכות הסביבה, ומעודד מסרים המדברים על שוויון, נקיטת יוזמה ושיתוף פעולה. 

הטקסט קולח ומנוקד, כך שהוא מתאים לראשית קריאה, והאיורים בסיפור נהדרים ומאוד מושכים את העין. באמצעותם מובאים רגשות מגוונים כמו סקרנות, זעם, כעס ושמחה. מומלץ!

איורים: עדי בדש

הוצאת ספרי ניב