בריגדת הספרים של מיס מורגן / ג'נט סקזליאן צ'ארלס
עלילת הספר שלפניכם היא דמיונית, אבל מבוססת על אירועים אמיתיים המדברים על עוז רוחן של נשים בזמנים קשים, ועל האהבה למילה הכתובה אשר מעניקה נחמה רבה בתקופה שכל כך משוועים לה. לא הכרתי את הסיפור האמיתי שהיווה השראה לכתיבת הספר ושמחתי להיחשף אליו בזכות הספר הנהדר הזה.
השנה היא 1918, מלחמת העולם הראשונה בשיאה, וג'סי קרסון מחליטה לעזוב את עבודתה בספרייה הלאומית בניו יורק ולטוס לצרפת כדי להצטרף ל"קארד", ארגון נשים מאמריקה וממדינות נוספות הפועל למען אזרחי צרפת. היא גויסה לארגון ע"י אן מורגן, מקימת הארגון, ונחושה לקחת חלק בבנייה מחדש של אזורים כפריים שנהרסו מההפצצות. היא תכננה להקים ספריות ילדים ולהנגיש ספרים מנחמים עבור כל הילדים אשר איבדו כבר כל כך הרבה במהלך המלחמה.
ההרס הרב מעורר את היצירתיות שבה, וג'סי מחליטה להפוך אמבולנסים שיצאו משימוש לספריות ניידות אשר יחלקו ספרים בהשאלה. בעשייתה מלאת הנחישות, ג'סי תפגוש מגוון של נשים אמיצות כמוה, תתמודד מול סכנות, ואף על פי כן היא לא תפקפק במשימתה ותתמיד במאבקה באומץ, תוך כדי סיכון חייה.
השנה היא 1987, וונדי פטרסון עובדת בספרייה הלאומית בניו יורק וחולמת להפוך לסופרת. בארכיון, כשהיא מחפשת מידע על אודות בנות קארד, היא נתקלת בשמה של ג'סי קרסון וסקרנותה מתעוררת. היא נחושה למצוא עוד פרטים על סיפורה ומה עלה בגורלה, אך חיפושיה הופכים לחסרי תועלת ונראה כי עקבותיה נעלמו.
וונדי לא מתכוונת לוותר. באמצעות חומרי הארכיון, היא מנסה לשחזר את סיפורן של הנשים האמיצות של קארד אשר מידע עליהן כמעט אינו מופיע בהיסטוריה. עבורה, חשיפת קורותיה של ג'סי קרסון הפכה למשימה שהיא מתכוונת להשלים בהצלחה.
70 שנה מפרידות בין סיפורן של שתי הנשים, שהמשותף להן הוא עבודתן בספרייה הלאומית של ניו יורק, עקשנותן ונחישותן הרבה, ואהבתן העמוקה למילה הכתובה.
הספר היה מרתק במיוחד, והעובדה כי הסופרת קיבלה השראה לכתיבתו מסיפורים אמיתיים רק מעצימה את חוויית הקריאה. הסופרת היטיבה לתאר את צרפת של תקופת מלחמת העולם הראשונה, והתיאורים של המראות היו חיים ואמינים מאוד. אהבתי מאוד את אחוות הנשים שנוצרה בין נשות קארד, וגם את הקשר הנוגע ללב שנרקם בין ג'סי לבין נשות הכפר אשר בזכות רגישותה הרבה הצליחה להגיע לליבן והן שמו בה את מבטחן.
גם מסירותה הרבה של ג'סי קרסון למשימתה הייתה מעוררת השראה. באמצעות הספרים, היא העניקה למקומיים מעט נחמה ועידוד אחרי כל הסבל והאובדן שחוו. בסוף הספר ישנו נספח "הערת המחברת", שבו היא משתפת בסיפורן של הדמויות האמיתיות שעליהן מבוססות הדמויות שבספר. התחקיר שערכה הסופרת נמשך כעשור, ובזכות התוצר המוגמר - הספר עצמו, אנו נחשפים לפיסת היסטוריה מרתקת עם סיפור נוגע על אחוות נשים בתקופת מלחמה ועל כוחם של הספרים ככלי ריפוי וניחום. סיפור מקסים ומומלץ בחום!
