החיים הם לא ריטריט / מאיה שרון וולף
תכירו את ג'מה. היא מורה רוחנית בת 50 שהתגוררה בוילה מפוארת עם בעלה. ילדיה הבוגרים עזבו כבר את הבית ופנו כל אחד לדרכו. וכעת, עולמה השלו והגדוש הרוחניות מתנפץ כשבעלה מודיע לה על רצונו להתגרש. ג'מה מבינה כי חייה הנוחים הגיעו לקיצם. היא נפרדת לשלום מהוילה ושוכרת דירה ביהוד. כבר אין לה את הפריבילגיה להמשיך רק עם נושא הרוחניות הלא רווחי שלמעשה יצר יותר הוצאות מהכנסות.
ג'מה מחליטה למצוא עבודה שתאפשר לה לשלם את החשבונות. אז נכון, העבודה משמימה וממש לא מתאימה לה. אבל המשכורת נדרשת ותאפשר לה להגשים את העתיד שהיא רוקמת במחשבותיה. גם גבר חדש הדוגל בפוליאמוריה מגיע לחייה, ומשיב את הרוחניות לסדר יומה יחד עם הרפתקאות מטורפות של מסעות עד לאמזונס של פרו שבה השניים ייקחו חלק בסדנה רוחנית שבמהלכה ג'מה תתנסה לראשונה בחוויות שונות ומשונות.
על הרפתקאותיה של ג'מה בחייה החדשים לאחר הגירושים תקראו בספר השנון: "החיים הם לא ריטריט"!
הספר היה מהנה ומאוד קולח. העלילה דינמית ומעניינת, הכתיבה טובה ושנונה, ואהבתי את דמותה הצבעונית של ג'מה ואת המסע הלא שגרתי שעברה, והן את התובנות שאליהן הגיעה אשר אפשרו לה להשלים עם עברה ולחבק ולהסתכל על הצעירה שהייתה בעיניים יותר מכילות. מודה שאני פחות מתחברת לכל נושא הרוחניות. אבל אף על פי שהרוחניות מאוד נוכחת בספר, הנושא הועבר באופן קליל ולא מעיק, כך שנהניתי למרות חוסר הבקיאות והעניין שלי בנושא.
הספר הוא מאוד ישראלי ויוצר תחושה של שייכות. עלילתו מתחילה בתקופה של סיום מגפת הקורונה, היציאה מהסגרים והשיבה לשגרה מלאה, ומסתיימת חודשים אחרי ה-7 באוקטובר ופרוץ המלחמה. כך, שהעלילה משתלבת בהתרחשויות בישראל, ואף יש אזכורים למצב הפוליטי, להפגנות נגד הרפורמה המשפטית ועוד. מי שמחפש ספר מאוד ישראלי עם גיבורה רוחנית ולא שגרתית, ייהנה מאוד מהספר. קריאה מהנה!

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה