אחיות החמנייה/ מרתה הול קלי
עלילת הספר לוקחת אותנו לארצות הברית של שנת 1861, תקופת מלחמת האזרחים, ובה אנו נחשפים לנקודות המבט של שלוש נשים. ג'ורג'י וולזי היא אחת מהאחיות לבית וולזי, משפחה מוכרת ומכובדת שדוגלת בשחרור כל העבדים ונרתמת למען מטרה חשובה זו. ג'ורג'י חולמת להפוך לאחות מוסמכת ואף להקים בית ספר מקצועי לאחיות. המלחמה מאפשרת לה להגשים את חלומה ולטפל בחיילים הפצועים בשדות הקרב, ושם היא פוגשת בג'מה.
ג'מה היא נערה שחורה שמשועבדת לבעלי אחוזת המטעים פילר שבמרילנד. האדונית הזקנה שלה מתה ובטרם לכתה הבטיחה לשחרר את ג'מה ומשפחתה מעבדות. אבל האחיינית של אותה אדונית סרבה לשחרר את ג'מה והפכה אותה לרכושה, ובכל הזדמנות דאגה להזכיר לה תוך כדי הצלפת שוט מי היא השולטת והמחליטה על גורלה של ג'מה. ג'מה נשלחת למשפחה אחרת שרכשה אותה, וכשמזדמן לה לברוח מחיי העבדות ולהתגייס לצבא במסווה של נער צעיר במקום הנערה שהיא, היא לוקחת את ההזדמנות הזו בשתי ידיים.
אן-מיי, האדונית החדשה של ג'מה, נשואה ולא באושר. היא מכורה לאבקת טבק, ומוצאת את עצמה לבד בניהול האחוזה מאחר ובעלה ואחיה גויסו לצבא ומשרתים בשני מחנות נגדיים. אן-מיי מחזיקה קצר את ג'מה ומשפחתה ונעזרת לשם כך בלוכד עבדים סדיסטי ומבחיל. היא גם נשבית בקסמו של מנהל חנות פלרטטן ותככן שמשכנע אותה להעביר לו מידע צבאי אסטרטגי, ולשם כך היא משתמשת בג'מה שבקיאה בכתיבה הרבה יותר ממנה, על מנת שזו תכתוב את כל המידע שברשותה ולאחר מכן העבירה אותו לבעל החנות.
שלוש הנשים הללו מגיעות מרקעים שונים, ומלחמת האזרחים נוגעת במסלול חייהן ומשפיעה עליו בדרך משנה חיים. זהו רומן היסטורי סוחף ומרתק במיוחד אשר מתאר תקופה סוערת, מבישה ומדממת בהיסטוריה של ארצות הברית. העלילה הנפלאה אשר שמרה על עניין רב מתחילתה ועד סופה, הועברה מנקודת המבט של שלוש הנשים הללו, שאחת מהן היא ג'ורג'י הנהדרת עם הלב הענק שהצטיירה כאישה עצמאית, בעלת עקרונות ושאיפות שקשה שלא לחבב אותה ואת משפחתה המקסימה.
מה שעוד קסום בסיפור הזה של בנות וולזי הוא העובדה שמדובר בנשים אמיתיות שעליהן, כמו על כל הנושאים האחרים שבספר, הסופרת ערכה מחקר מעמיק והביאה את סיפורן יוצא הדופן תוך כדי היצמדות לעובדות היסטוריות. סיפורה של ג'מה אמנם היה דמיוני, אך הוא תיאר היטב את הלך הרוח של אותה תקופה חשוכה ואיומה. דמותה של ג'מה הייתה כובשת בעקשנות שלה, תעוזתה, עוצמתה והרצון שלה ללמוד, לצאת לחופשי ולקחת את המושכות על חייה.
גם דמותה של אן-מיי הייתה מעניינת ואהבתי את האופן שבו סיפורה התפתח. הספר הזה מסיים את הטרילוגיה שהסופרת כתבה. הראשון היה "בנות הלילך", השני "ורדים אבודים", ובסוף הספר עב הכרס הסופרת מסבירה את החיבור בין שלושת הספרים, שלמרות שהם כאמור חלק מטרילוגיה, כל ספר לחלוטין עומד בפני עצמו ואף מתרחש בתקופת זמן אחרת לגמרי. אני ממש נהניתי מהספר המצוין הזה אשר בו מככבות נשים עוצמתיות ומעוררות השראה וממליצה עליו בחום!

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה