ריח שנשאר מאחור / יעקב שמאי
עלילת הספר שלפניכם לוקחת אותנו למסע אל העבר - אל תרבות וריחות של פעם, המהווים את ישראל של שנות ה-70. בעיר חולון מתגוררים בני הדודים והחברים הכי טובים: אבי ובועז. משפחתם עלתה ארצה מקהיר שנים קודם לכן. הם הצליחו להימלט מהפרעות בזכות שכנה טובה, והתחילו את חייהם מאפס במדינה החדשה. סביו של בועז אימצו את אימו של אבי ואת אחותה לאחר שהשתיים נאלצו להותיר את הוריהן מאחור, ומאז שתי האחיות הפכו לחלק בלתי נפרד מהמשפחה
אבי ובועז גרו באותו הבניין והיו צמודים זה לזה עוד מתקופת הגן. הם בילו יחד מדי יום ביומו ולא הכירו מציאות שבה האחד הוא לא חלק מחייו של האחר. אבל משהו קרה והפריד בין השניים. סוד צורב העכיר על הקשר האיתן, החברות שנראתה חזקה כברזל נפרמה, וכל אחד מהם פנה לכיוון אחר בחייו. דרכיהם אולי נפרדו, אבל אבי מעולם לא שכח את החבר שליווה אותו בכל תקופת ילדותו.
זהו סיפור על חברות ועל תהליך ההתבגרות של שני חברים טובים שגדלו יחד כמו אחים אשר חוו שמחה, עצב, אכזבה, התרגשות וכאב. הם עוברים מלחמה, אירועים משני חיים, ומתעצבים כל אחד לפי אמונותיו. העלילה מועברת בגוף ראשון מנקודת מבטו של אבי אשר מגולל את סיפור חיי המשפחה המורחבת, מהבריחה מקהיר ועד ימי בגרותו של אבי. הספר היה מאוד מעניין וגדוש בנוסטלגיה. הכתיבה הייתה טובה וקולחת, וכלל לא הורגש כי מדובר בספר ביכורים בזכות הכתיבה היפה.
אהבתי גם את השנינות בעלילה, כמו למשל אזכור הדיילת בטיסת אל על שהעלה בי חיוך. העלילה הרגישה מאוד אותנטית והעלתה בי זיכרונות על אופן החיים בארץ עשורים אחורה, לתקופה שבה יכולנו ליהנות מדברים כל כך פשוטים בחיים. האינטרנט לא היה במרכז, והעיניים היו יותר קשובות לסביבה ולמה שבאמת חשוב. אם אתם מתגעגעים לתקופה של פעם - למכולות שבהן רשמו במקום לשלם, לגן השעשועים בכלבו שלום, למשחקי הרחוב הפשוטים אך המהנים - צפויה לכם הנאה צרופה מהספר הזה. קריאה מהנה!

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה