יהודי סן ניקנדרו / יעל קניג
הספר נכתב בעקבות חשיפתה של הסופרת יעל קניג לסיפורם של יהודי סן ניקנדרו. לאחר תחקיר מעמיק הנמשך שנים ומפגש עם דמויות מפתח, היא החליטה לכתוב את הספר ולאפשר לכמה שיותר קוראים להכיר את סיפורם המופלא של יהודי סן ניקנדרו.
דונטו
מנדוציו נולד וגדל בכפר קטן בשם סן ניקנדרו הממוקם על הר גרגנו שבמחוז פוליה,
איטליה. בכפר מתגוררים איכרים אשר חיים בצורה פרימיטיבית ואינם יודעים קרוא וכתוב.
הכפר מתנהל בצורה איטית, בניגוד לערים הגדולות שבהן צורת החיים היא הרבה יותר
מתקדמת.
כשפרצה
מלחמת העולם הראשונה, דונטו התגייס לצבא, הוא נפצע ובזמן הארוך שבו אושפז והיה
מרותק למיטתו, למד קרוא וכתוב. דונטו שב לסן ניקנדרו כשהוא נכה, אך עם ידע רב. אבל
זהו לא השינוי האחרון שחל בו. דונטו חולם חלום אשר מסעיר אותו מאוד וזמן קצר לאחר
מכן הגיע אליו ספר עליו נכתב "תורה". בעקבות ההתרחשויות הללו בחייו, הוא
האמין בכל ליבו כי עליו מוטלת האחריות והזכות להפיץ את היהדות. הוא לא מודע לכך כי
קיימים יהודים בכל רחבי העולם, ועל כן, מבחינתו שליחותו היא להחיות את היהדות.
אט אט
דונטו מצליח לסחוף אחריו רבים מתושבי הכפר. הם מאמינים בחוכמתו ובדבריו ונלהבים
מהרעיון להמיר את דתם ולחיות כיהודים לכל דבר. הכומר של הכפר מזועזע מכפירת
התושבים, אך, הוא מאמין כי הם עוד ישובו לאמונתם הישנה בישו ובכל הקדושים שאותם
נטשו.
דונטו
וקהילתו בסן ניקנדרו משתוקקים להכרה רשמית כיהודים. כשמתגלה דבר קיומם של יהודים
נוספים והימצאותו של רב ראשי ברומא, דונטו כותב מכתב לרב ובו מספר על אורח החיים
היהודי שהוא וכל הכפר מנהלים. התשובה החיובית ממאנת להגיע למרבה אכזבתם של דונטו
ואנשי קהילתו.
הקהילה
בסן ניקנדרו לא מוותרת על ההכרה בה. היא שבה ופונה לרב הראשי של רומא שוב ושוב.
הזמן חולף, הרב הראשי ברומא מתחלף, אך, נחישותם של הקהילה הקטנה עומדת איתנה.
בעיצומה
של מלחמת העולם השנייה, כשהנאצים פועלים לשם השמדת כמה שיותר יהודים, יהודי סן
ניקנדרו המתגוררים באזור מבודד ומרוחק, כלל לא מודעים למה שנעשה בעולם. כשגילו על
המתרחש, אמונתם רק הלכה והתעצמה ובליבם המשאלה לעלות לארץ המובטחת, ישראל, מדינת
היהודים.
הספר כתוב היטב, תוכנו מרתק ומועבר בשפה יפה ורהוטה. בזכות הספר למדתי שיעור מרתק בהיסטוריה ונחשפתי לסיפורם של יהודי סן ניקנדרו שעל דבר קיומם לא ידעתי. מרגש לקרוא ולהיחשף לסיפורה של קהילה כפרית קטנה ומבודדת אשר החליטה להתגייר ולנהל אורח חיים יהודי, קיום מצוות, חגיגת חגים, קריאה בתורה ואמונה באל אחד. עוד יותר הופתעתי לגלות כי קיימים בארץ צאצאים של יהודי סן ניקנדרו וכי עד היום מתגוררים בכפר תושבים הרואים בעצמם ממשיכי דרכו של דונטו מנדוציו, מי שראה בקיומו שליחות להחיות את היהדות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה