ניצוצות החיים / מרצל גולדמן

מדובר באוטוביוגרפיה אשר בה הכותב, מרצל גולדמן, מספר על מה שעבר עליו ועל משפחתו בתקופת מלחמת העולם השנייה, בשנים שאחריה, ועל העלייה לארץ ישראל והחיים בה.

בניגוד לסיפורים רבים של ניצולי שואה, הסיפור הזה דווקא מציג את תקופת המלחמה ועליית הנאצים לשלטון כתקופה אשר בה שפר המזל על מרצל ומשפחתו. בהיותו בן 15 בלבד היה עליו להגיע למשרד העבודה על מנת שהאחראי יחליט האם מרצל מיועד לגירוש או שיש באפשרותו לספק כוח עבודה. בנקודה הזו קרה לו נס. האחראי הגרמני כבר רצה לשלוח אותו לגירוש שמשמעותו הוא השמדה. אבל מרצל לא ויתר והציג בפני הגרמני אישור עבודה שהיה ברשותו, וכך, בעצם חייו ניצלו.

אביו של מרצל הצליח להשיג מסמכים חדשים אשר בהם המשפחה הוצגה כמשפחה פולנית ולא יהודית. המסמכים האלה שינו את מסלול חייה של המשפחה לטובה. האב מצא עבודה במפעל לייצור נעליים וקיבל תפקיד בכיר אשר ניתן בדרך כלל רק לגרמנים. אך, בשל מקצועיותו והיותו דובר גרמנית כמו שפת אם, קיבלו אותו לתפקיד הבכיר אשר אפשר למשפחה להתקיים והם לא סבלו ממחסור. לאורך כל תקופת מלחמת העולם השנייה המשפחה חיה בפחד שמא יגלו כי הינם יהודים. אך, אין ספק כי המסמכים המזויפים הצילו את חייהם.

מרצל מספר על בני משפחה אשר עליהם לא שפר המזל. כך למשל סיפר על דודו אשר נלקח לגטו עם משפחתו ונתפס כשניסה להבריח את בתו הקטנה מחוץ לשערי הגטו. הניסיון הכושל הביא למחזה מזעזע וקורע לב שהינו דוגמא אחת לאכזריותם של הנאצים.
כמו כן, בביתם הוסתרו אחות אימו ובתה הקטנה. אחות האם יצאה לקנות לבתה אוכל ומעולם לא חזרה. מאז, האחיינית הקטנה הפכה לבת וגדלה כחלק ממשפחתו של מרצל אשר ראה בה אחות קטנה בדיוק כמו אחותו הביולוגית. אותה ילדה קטנה שהצטרפה למשפחה עלתה לארץ והקימה משפחה משלה.

למרות שנאלצו לחיות בתקופת המלחמה כלא יהודים. המשפחה הצליחה להחביא בבית את הטלית של אב המשפחה. אותה טלית הגיעה עימם לישראל ומרצל זכה להשתמש בה שנים רבות אחרי בבר המצווה של נכדו אשר התקיים במצדה.

לאחר המלחמה, הוריו של מרצל החליטו לעלות לארץ ישראל. מרצל אשר למד באותה תקופה ובנוסף היה במערכת יחסים החליט להישאר בפולין. אך, כשהתבשר כי אביו לקה בהתקף לב, שינה את תוכניותיו ועלה זמן קצר אחריהם לארץ.
אביו התקשה למצוא עבודה בישראל. בעוד שבפולין היה לו תפקיד בכיר, בארץ לא הצליח לפרנס את משפחתו ומרצל היה זה שדאג לפרנסת הבית. אביו מת בהיותו בן 55.

מרצל נישא והפך לאב לילדים. הוא מספר על החיים בישראל בימי הקמתה. הוא משתף היכן תפסה אותו מלחמת ששת הימים, ועל חוויותיו מאותה תקופה מורכבת. בהמשך, הוא מספר על טיוליו עם רעייתו בחו"ל ועל נסיעה מאתגרת ומרגשת אל עבר עברה של רעייתו.

יש כל כך הרבה סיפורים, עדויות וזיכרונות מתקופת מלחמת העולם השנייה. סיפורו של מרצל גולדמן הוא אחד מהם, אבל הוא סיפור לא שגרתי המציג נקודת מבט קצת אחרת על אותה תקופה קשה ואפלה. היה לי מאוד מעניין לקרוא את סיפורו האישי והמרגש, על פולין שלאחר הכיבוש הגרמני ועל ישראל של פעם. 

206 עמודים
עריכה: מרב שני
הוצאת ספרי ניב
שנת הוצאה: 2020