שחפים בסופה / אינר קאורסון
בפברואר 1959 נקלעו ספינות דייג רבות לסופה עזה בשדות הדייג בניופאונדלנד שבצפון אמריקה. תוצאותיה היו קטלניות וספנים רבים מצאו את מותם. עלילת הספר הינה דמיונית אך נכתבה בהשראת מה שאירע באותה סופה קטלנית.
השחף, ספינת פלדה חדישה יחסית ומרשימה השוקלת למעלה משבע מאות טונות, יצאה מהנמל שבו עגנה בסוף ינואר 1959 כשעל סיפונה 32 אנשי צוות במגוון גילים נרחב כשהצעיר מביניהם הוא לאורוס בן ה-18 והמבוגר הוא מלח ותיק בשנות ה-70 לחייו. השחף הפליגה לשדות הדייג של ניופאונדלנד וההפלגה הארוכה הייתה אמורה להיות רגועה יחסית במזג אויר סביר שיאפשר להניב שלל עצום של הררי דגה מסוג וורדון.
שלל הדגה אכן היה רב, אך, ב-7 לפברואר ביום שבת החלה סופה קשה ועזה אשר מנעה מספינת השחף לצאת למסלולה הרגיל ולשוב לנמל.
הספר מתאר בפרטי פרטים את כל אשר עבר על ספינת השחף ואנשי הצוות שלה. ההתמודדות שלהם עם תנאי מזג האוויר הקשים, ניסיונותיהם החוזרים ושבים לפנות את הקרח שעל הספינה. רב החובל אף קיבל החלטה לנתק מהספינה את סירות ההצלה היות והן מכבידות על עומס הספינה ואין בהן תועלת לאור הקרח הרב שנמצא מסביב ובתוך הסירות. וזה לא החלק האחרון בספינה שהוחלט לנתקו.
בעוד שספינת השחף מתמודדת מול הסכנות עם כל המשאבים הקיימים, מוזכרות בספר ספינות אחרות אשר אבד הקשר עימן וכאלה הנמצאות בעיצומן של מאבק ההישרדות, בדיוק כמו שמתרחש על סיפונה של השחף.
מצבם של המלחים הופך להיות ירוד הן מבחינה פיזית, אך בעיקר מבחינה נפשית, היות והמוות מרחף באוויר כל הזמן. הגלים מאיימים לגרום לספינה לשקוע ואף אחד לא יודע מתי יגיע הגל האימתני שיגזול מהם את תקוותם האחרונה.
בעת הקריאה, הקורא נחשף למילים ומושגים שאינם שגורים בשפת היום יום ולקוחים מתחום הימאות והספנות. הספר כתוב היטב, והיה מאוד מסקרן לגלות איך תסתיים ההפלגה בסופה, אך אין הוא מתאים לכל אחד בשל עודף בפרטים טכניים לכל אורכה של העלילה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה