הניסים של ברוריה / כרמלה שנה ביטון
הספר מגולל את סיפור חייהם של משפחתה של הכותבת. סיפור שמתחיל באי ג'רבה שבטוניסיה וממשיך בישראל.
הספר חושף מידע רב על האי ג'רבה שכלל לא הייתי מודעת לקיומו. בצפון האי ישנה קהילה יהודית עתיקת יומין. רוב התושבים דוברי ערבית מוגרבית ובעבר היהודים שבה התפרנסו כעובדי אדמה וכבעלי אומנויות כמו חייטים וצורפים. בג'ברה קיימים שני רובעים יהודים: הגדול הממוקם בקרבת הים נקרא "חארה כבירה" והקטן יותר נקרא "חארה צגירה". היהודים בטוניסיה שומרים על אורח חיים מסורתי עד ימינו אנו.
ברוריה ומשפחה עזבו את האי ג'רבה ועברה לת'אללה שבמערב תוניסיה לצורכי פרנסה. במלחמת העולם השנייה שלוותה של העיר הופרה והמשפחה נאלצה לתפוס מחסה בשל ההפצצות של מטוסי צבאות הברית. כשהמשפחה נסה על נפשה, ברוריה נפלה ולא הצליחה לקום על רגליה. האב סחב אותה על גבו והמשפחה המשיכה לצעוד בשלג הכבד עד שנעצרו בשל אפיסת כוחותיו של אב המשפחה. נער שעבר במקום רצה לעזור והרים את ברוריה אך, חיילים של בעלות הברית הגיעו למקום ולקחו את ברוריה לבית החולים ובכך הצליחו להציל את רגליה מכריתה.
על הנער שניסה לעזור לברוריה יסופר עוד בהמשך הספר...
אב המשפחה הודיע על ההחלטה לעלות לישראל. החפצים נארזו בשמחה, הם עזבו את מקום מחבואם בבית הכנסת שם התחבאו מהנאצים ומסעם לארץ הקודש החל עם ציפייה והתרגשות רבה. ברוריה הצטערה שלא יכלה להיפרד מחברותיה, אך, הבינה את הבהילות שבדבר עזיבתם והתרצתה.
אחרי הפלגה מפרכת המשפחה הגיעה לחיפה ומשם לקחו אותם לירושלים וההתרגשות הייתה בשיאה. תנאי המחייה במעברה היו קשים והמשפחה התקשתה למצוא פרנסה. האב פוטר מעבודתו וברוריה הבטיחה להוריה שהיא תמצא עבודה ותעזור.
כשהאב קיבל עבודה בבאר שבע, עברה המשפחה להתגורר בעיר. ברוריה התגעגעה לירושלים אבל אט אט התאקלמה במקום מגוריה החדש ומצאה שם את חברתה הטובה. אותה חברה למדה שיעור חשוב מאימה של ברוריה שאותו לא תשכח לעולם.
כתיבתה של כרמלה טובה וקולחת והיא מטיבה לתאר את תרבות יהודי ג'רבה, המנהגים, המאכלים, הצבעים והריחות. במהלך הקריאה תגלו מהי התרופה הטובה ביותר לכאב בטן ותופתעו מהשפעתה המהירה. הספר משלב בתוכו את השפה התוניסאית, דבר המוסיף לאותנטיות של הסיפורים, כמו כן, הפרקים מלווים במגוון תמונות מהאי ג'רבה, דבר המהווה ערך מוסף לשם המחשת אופן החיים בה.
כרמלה מספרת על זיכרונותיה מהוריה, על הגעגועים, ועל מילותיה של אמה שאמרה לה "ספרי לעולם, בתי", ובסופו של דבר כרמלה החליטה לספר את קורות משפחתה באמצעות הספר הזה אותו היא מקדישה להוריה ניסים וברוריה שנה לבית ביטון זיכרונם לברכה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה