לסרוג את ברלין / אפרת קנובל
מיכל נשואה לדן ולשניים שלושה ילדים בוגרים שעזבו את הקן, כל אחד לעיסוקיו. דן נמצא כבר חודשים בחו"ל לצורכי עבודה, ומיכל מוצאת את עצמה די בודדה. היא כל כך לבד שהיא מתחילה לקיים שיחות מדומיינות עם דן, להיזכר בבדידות שחוותה כנערה והיא גם מקבלת החלטה מפתיעה.
סבתה הקשישה, אדית, הנמצאת במעון לקשישים ונמצאת בשלבים מוקדמים של מחלת האלצהיימר, קיבלה גלויה מברלין והוזמנה לתערוכת ציור של פטר, קשיש גרמני שהכירה בצעירותה והתאהב בה ומעולם לא שכח אותה. בניגוד לדעתה של אימה ולקול ההיגיון, מחליטה מיכל לקחת את סבתה אדית לברלין למספר ימים שבהן השתיים תבקרנה בתערוכת הציור של פטר ויעבירו ימים בלתי נשכחים יחד.
וכך, מתחיל הטיול גדוש המאורעות של מיכל ואדית בברלין, מקום שבו אדית חוותה כאב, אבל גם מכיל זיכרונות שנצרה בליבה. בין רגעי צלילות לרגעים פחות בהירים בעקבות האלצהיימר, השתיים יחוו את ברלין במלוא העוצמה ויעבירו את ימיהן מתובלים בהרבה הומור ציני ומשפטי מחץ מבית היוצר של סבתא אדית. הטיול גם יהווה עבור מיכל קרש קפיצה וייצור עבורה הזדמנות לעשות משהו בשביל עצמה.
מה מצפה לנכדה ולסבתה בטיול בברלין? ואיך הטיול ישנה את חייה של מיכל? תקראו ותגלו!
הספר כתוב היטב, הוא מאוד קולח, לעיתים עצוב ולעיתים מבדח, ומדבר על אהבה וכאב, קשרי משפחה וחברות, בדידות וזיכרונות, הווה ועבר ועל ייעוד והגשמתו.
דמותה הנפלאה של סבתא אדית גונבת את ההצגה ובגדול. אדית נעה בין רגעי צלילות שבהם היא מאוד חדה, דעתנית, וזורקת לכל הכיוונים משפטי מחץ עם צרור של קללות שקשה שלא להעלות חיוך על הפנים כשקוראים אותן, ובין רגעי האי בהירות כשהאלצהיימר מרים את ראשו ואז היא אינה מעורה לכל המתרחש סביבה ואף לא מזהה את יקיריה, אבל גם אז היא אינה מאבדת את ההומור הציני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה