לא יעלה על הדעת / ניקול לנדריגן
תכירו את תומי. הוא בן 11 ומתגורר עם דודתו בשכונה ענייה. אימו אשר עובדת בבית משפחה אמידה החליטה להשאיר את תומי עם אחותה. אמנם תומי הרגיש בחסרונה של אימו ולא הבין למה היא נטשה אותו, אבל לא היה חסר לו דבר בחייו. נכון, דודתו לא תמיד הייתה נוכחת. הוא עבדה כאחות בבית חולים וגם יצאה לבלות לעיתים. אבל בסה"כ הוא אהב את שגרת חייו שבה לא היו חסרות לו ארוחות והוא נהנה מחברתו של וולי, השכן שלו ממול וחברו הטוב ביותר.
אבל אז, טרגדיה מטלטלת את חייו של תומי והוא נאלץ לעזוב את הבית היחיד שהכיר ונלקח על ידי אימו למקום עבודתה. היא הבטיחה לו שמדובר במקום זמני ובקרוב הם יעברו ויגורו יחד. ככל שהימים חולפים, תומי מבין עד כמה הבית המפואר שבו אימו מועסקת אצל משפחת הנברי מאז היותה ילדה, הוא בית אפל עם אנשים מאוד לא נורמטיביים. הגברת הנרבי סוחבת מטען רגשי שגרם לה להתמלא בכדורים שהופכים את צלילותה לדבר ארעי. בעלה הוא טיפוס אפל שמפחיד את תומי ובנם בן ה-15 של הזוג מסתיר מאחורי חיוכו נפש מעוותת וטורדת מנוחה.
תומי סופר את הימים עד ליום שבו יעזוב את הבית האיום הזה. אבל לפני שמגיע היום המיוחל, מתרחש בבית פשע מזעזע ותומי הצעיר עומד בפני משפט שבו הוא מואשם ברצח. האם הוא באמת אחראי למעשה הנוראי? מה התרחש באותו יום גורלי? תקראו את הספר ותגלו!
אהבתי מאוד את הספר שהיה מרתק וסוחף ושמר על עניין רב לכל אורכו. היו לא מעט תפניות בעלילה, התרחשויות מצמררות ואף סצנה מאוד קשה לעיכול ומטלטלת. ההתפתחויות המרתקות ליוו את העלילה ממש עד לסופה, דבר שמקסם את חוויית הקריאה וגרם לי לקרוא את הסיפור בדריכות רבה. העובדה שגיבור הספר הוא ילד צעיר רק מגבירה את גודל הזוועה וממחישה עד כמה כי לא כל הנוצץ זהב הוא. הסופרת לגמרי כבשה אותי בכתיבתה המשובחת ואני ממש מקווה שיתורגמו עוד ספרים שלה לעברית. מומלץ בהחלט לאוהבי המותחנים!
351 עמודים
תרגום: שאול לוין
תכלת הוצאה לאור
שנת הוצאה: 2024
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה