הנשיקה הקצרה מכולן / סיגל פישביין
עלילת הספר מתפרסת על פני מספר עשורים ומספרת את סיפורם של בני משפחת לוי. אברהם ועליזה הכירו מיום היוולדם והיו בלתי נפרדים, ממש כמו אחים. אך כשבגרו הבינו כי האהבה השוררת ביניהם היא אהבה בין גבר ואישה, וביחד הם הקימו משפחה לתפארת, בדם, יזע ודמעות. הרבה דמעות. השנים חלפו, הילדים גדלו, חלקם התחתנו והולידו ילדים. עליזה החלה לסבול ממגוון מחלות, ואברהם דאג לבריאותה ותמך בה בכל עת. בשעת בוקר, עליזה מופתעת שאברהם טרם התעורר. היא ניגשת לחדר ומגלה את גופו חסר החיים.
המשפחה כולה מתאבלת על אב המשפחה אשר הלך לעולמו במפתיע. במהלך השבעה, חמשת הילדים הבוגרים לבית משפחת לוי מעבירים את הימים לצד אימם, מעלים זיכרונות, מדברים כל אחד על חייו, ובין לבין מתגלים מתחים, חילוקי דעות, ויש גם סודות משפחתיים אשר עד כה הצליחו להישאר חבויים. אבל סודות עתידם להתגלות, וחשיפתם תאפשר למשפחת לוי להתמודד מול אמיתות כואבות ולהשלים עם המציאות המטלטלת.
זהו רומן משפחתי מעניין ומרתק הכתוב בצורה טובה, רגישה, אמיתית וקולחת. הספר מחולק לשלושה חלקים אשר בשניים מהם מוצגת נקודת המבט של אם המשפחה, עליזה, וחלק אחד מוצג מנקודת המבט של מלי, הבת האחראית במשפחה. זו שיודעת לסדר ולנהל את העניינים, הן כנערה צעירה שגרה בבית הוריה, והן בבגרותה לאחר שהתחתנה והפכה לאם בעצמה. הספר נוגע במגוון נושאים מהחיים כמו מערכות יחסים בין הורים וילדיהם, התמודדות עם אובדן, חיי נישואים וסודות משפחתיים. מודה שניחשתי באיזה אופן העלילה תתפתח, אך אין הדבר פגם בהנאה שלי מחוויית הקריאה שהייתה מעולה.
אהבתי את הדינמיקה המשפחתית הנפלאה, את הביחד שלהם שהציג בצורה טובה ואמינה את מהותה של משפחה, אשר למרות הקשיים, חילוקי הדעות, והכאב שלא התאחה, כוחה של המשפחה נותר איתן וגדוש באהבה, הכלה, חמלה, כבוד, ערכים טובים וקבלה. קראתי בעניין רב את הסיפור המאוד נוגע והישראלי, הרגשתי אמפטיה רבה כלפי הדמויות המגוונות שבו, אשר הצליחו להעביר היטב את מנעד הרגשות שלהן, והתרגשתי מקשרי המשפחה מחממי הלב אשר הצליחו לגעת בנימי הרגש. מומלץ בחום!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה