כשנגמר אחר הצוהריים / אפרת בן-חיים
מדובר בספר קצר אשר בו הכותבת מספרת בשפה קולחת על חייה כילדה בקיבוץ. בקטע הראשון אשר פותח את הספר, הכותבת מדברת על הפיכתה לאם ועל איך שהיא רואה וחווה את האימהות.
ואז היא חוזרת שנים אחורה לתקופה שבה היא התגוררה בקיבוץ עם אמה. אביה עזב את הבית והן היו רק אם ובת. האם הקדישה את כל זמנה לעבודתה ולבתה. והבת הייתה מעבירה את ימיה בבית הילדים ובשעות אחר הצהריים, הגיע העת ללכת לאמה ולחלוק עמה את זמנה.
הכותבת מתארת את תחושותיה כילדה בנוגע לחיים לצד אם חד הורית. כמו כן, היא מספרת על נישואיה השניים של אמה ועל האחים שנולדו בעקבות כך. היא מספרת גם על קשרי החברות בקיבוץ, ובמיוחד על החברה הטובה אשר חברותן נשתמרה לאורך השנים, למרות היותן שונות והפוכות זו מזו.
כילדה, הכותבת הייתה מודעת לקיומם של סודות
והתרחשויות חריגות בקיבוץ, אך, היא מעולם לא שאלה דבר והכול נותר מעומעם עבורה.
למרות שאת עיקר ילדותה עברה בקיבוץ, היא זוכרת את הביקורים אצל סבה וסבתה וגם לא שוכחת את דודתה. וכפי שהיא ציינה, אמה ודודתה היו עבורה חברותיה הראשונות.
זהו ספר הביכורים של אפרת בן-חיים אשר בו באמצעות כתיבת קטעים היא חושפת פיסות חיים.
61 עמודים
עריכה: מיכאל בן חיים
גילי תל אורן
הוצאת ספרי ניב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה