הבנות של הרוצח / רנדי סוזן מאיירס

זהו סיפורן של שתי אחיות: מרי בת ה- 5 ולולי בת ה-10 שביום אחד חייהן עברו טלטלה מחרידה, כזו שעיצבה את חייהן והשפיעה רבות על מסלולן בחיים.

אמן של מרי ולולו החליטה לזרוק את בעלה מהבית, אבל האב לא אהב את ההחלטה של אשתו. הוא הגיע שיכור לבית והתחנן בפני בתו לולי לפתוח עבורו את הדלת. לולי הקשיבה לתחינות האב ואפשרה לו להיכנס הביתה.

בין האב והאם התפתחה מריבה קשה, כשלפתע צעקה האם ללולי לקרוא לשכנה כי האב רוצה להרוג אותה. לולי קפאה במקומה ואז רצה להזעיק עזרה, אך, כששבה מצאה את אימה על הרצפה מתבוססת בדמה ואת אחותה, מרי בת ה-5 פצועה בחזה מדקירת סכין.

האב נשלח לכלא על רצח אשתו ופציעת בתו ושתי הילדות מצאו את עצמן לבדן, בלי אם ובלי אב. לא היה מי שידאג להן. האחת הייתה כל עולמה של השנייה.

האב נמצא אמנם מאחורי סורג ובריח, אך, מרי ולולי יצטרכו לעד להתמודד עם היותן הבנות של הרוצח. את אשר התרחש בחייהן לא ניתן למחוק. אפשר להדחיק ולהסתיר, אבל גם כשמדחיקים משהו זה לא אומר שהוא נעלם.

מאוד נהניתי לקרוא את הספר שהיה מכמיר לב ועוצמתי. הוא תיאר את חייהן של שתי ילדות צעירות אשר נקלעות בעל כורחן לסיטואציה קשה מאוד של אלימות במשפחה. הן אמנם לא גרו בבית כל כך מאושר, אך, לפחות היה להן בית והורים. תוך יום אחד הן איבדו גם את אמן וגם את אביהן. האב אשר רצח את האם גם ניסה לפגוע בבתו. האדם שהיה אמור לשמש עבורן כמקום מבטחים, טלטל את עולמן, פגע בהן כל כך ושינה את חייהן לעד.

הספר מספר על כל מה שעבר על שתי האחיות מהיום שבו אימן נרצחה ועד שהשתיים הפכו לנשים בוגרות שכבר עברו את הגיל שבו הייתה אמן כשנרצחה. כל אחת מהן התמודדה בדרכה שלה עם העבר והיה מאוד מרגש לקרוא על דרכי ההתמודדות שלהן ועל הקשר החזק ביניהן.

363 עמודים

מאנגלית: מרינה גרוסלרנר

הוצאת כנרת זמורה

שנת הוצאה: 2012