מסיפורייך, ירושלים / איציק ברוך
החודש חל יום ירושלים והספר הזה מורכב מסיפורים נוסטלגיים על ירושלים.
בשבילי ירושלים זו עיר מיוחדת במינה עם אווירה קסומה וייחודית, עיר כל כך ציורית שכייף לטייל בין סמטאותיה ופשוט ללכת לאיבוד. ואצלי זאת לא סתם אמירה. יצא לי באמת ללכת לאיבוד בעיר ויותר מפעם אחת.
הספר כאמור מורכב מאוסף של סיפורים אותנטיים על העיר ירושלים. הכותב, איציק ברוך, החליט להקשיב לעצת חבריו ולהוציא ספר אשר יכיל את כל סיפוריו וחוויותיו מעיר הולדתו.
איציק אשר נולד וגדל בשוק מחנה יהודה ומכיר את האזור כמו את כף ידו, מספר על הריחות והטעמים של פעם, על הדוכנים הנוסטלגיים ועל האנשים שהפכו לחלק מהנוף של ירושלים.
אחד מהסיפורים היותר משעשעים היה על מחצבה שהייתה ממוקמת היכן שנמצא כיום גן סאקר. באותם ימים בקרבת המחצבה היה גן שעשועים קטן עם נדנדות וקרוסלה. הילדים ששהו בו המתינו שהפועלים יעזבו את המחצבה ומיד היו רצים אליה ומתירים את החמורים שהיו קשורים ורכבו על גבם. באחד מהימים מצא את עצמו איציק שהיה אז בן 9 או 10, מחליק מגב החמור ונתלה על צווארו. החמור דהר ולא עצר למרות ניסיונותיו החוזרים ונשנים של איציק לגרום לו לעצור. בסופו של דבר בין מטח של קללות אחד לשני, איציק הצליח לקפוץ הצידה מצוואר החמור. חוויה טראומתית ומשעשעת כאחת
ישנם גם קטעים בחרוזים שהבולט ביניהם נקרא "ירושלים של פעם" המספק הצצה לאופן שבו הדברים היו נראים לפני שנים. כך למשל במקום אגורה היה גרוש, לתפוח אדמה קראו בטטה (למה?) את הדלתות בבתים לא נעלו כי אף אחד לא חשש מפורצים, יחסי השכנות היו שונים והרבה יותר קרובים. כל זאת ועוד דוגמאות אשר הוצגו בצורה יצירתית ובחרוזים.
הספר הוא שיר הלל לירושלים של פעם, מציאות בלתי נשכחת שכיף להתרפק עליה ואליה חשים געגועים. געגועים למה שהיה ואיננו כבר.
160 עמודים
עריכה: אתי שרה שדה
הוצאת ספרי ניב
שנת הוצאה: 2021
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה