ליפול ולקום

ליפול ולקום / יוסף רובינוף

הספר מנגיש לקוראים את סיפורו האישי של הכותב, יוסף רובינוף, אשר כחלק מתהליך של תרפיה בכתיבה החליט לכתוב את כל אשר עבר וחווה ולשתף בתהליכים, ההתמודדויות, ההתחבטויות, העליות ומורדות, הכאב והכוח להתרומם אחרי הנפילה. ומכאן שם הספר - ליפול ולקום .

יוסף נולד לזוג הורים אמריקאים ולמד בבתי ספר חרדים. בהמשך אף למד בישיבה החרדית, אך, החליט לשנות את מסלולו ולהתגייס לצבא. בעוד שאנשים מהמגזר החרדי ניסו להשפיע ולשנות את החלטתו, המשפחה ברובה תמכה בו כי הבינה שזוהי הדרך שבה בחר ובה היה כה נחוש לצעוד.

יוסף התגייס ושירת בתותחנים והוא זוכר את תקופת הצבא כמאתגרת וגם כזו שגרמה לו להתבגר ולהתפתח. בזמן שירותו סבל מכאבים חזקים בגבו אשר רק הלכו והחמירו, עד שהגיע למצב שבו לא יכול היה לבצע את אשר נדרש לעשות. צילום רנטגן שבוצע חודשים קודם לכן חשף את הפגיעה בעמוד השדרה ואת הצורך בניתוח. אבל המצב החמיר ויוסף נזקק לניתוחים נוספים ובסופו של דבר לאור הפציעה הוא השתחרר מהצבא .

יוסף עבר ארבעה ניתוחים מתוכם שניים בחו"ל ושניים בארץ, ומאז הוא אינו יכול לשבת ומתנייד למרחקים קצרים בלבד בעזרת קביי ם. השימוש בסגוויי מאפשר לו להתנייד ממקום למקום. אך, הכאבים שמהם הוא סובל מלווים אותו מידי יום ביומו.

יוסף גם משתף באהבה שנכנסה לחייו. אחרי הצעות שידוכים ודייטים, לאחר שלקח פסק זמן מעולם ההיכרויות, הוא השתכנע לצאת לדייט נוסף וכך הכיר את נאווה, אשתו, אשר קיבלה אותו בדיוק כפי שהוא ועמה הוא הקים משפחה .

יוסף מספר על הקשיים בהם ניתקל במציאת עבודה לאור נכותו ועל הצורך הנפשי במציאת מסגרת מתאימה. הוא מצא את העבודה המתאימה עבורו בחברת החשמל. הוא הגיע לראיון העבודה וחשב שלא יקבלו אותו בשל נכותו, אך, למרבה שמחתו הוא התקבל לעבודה שבה עשו עבורו את הכל על מנת שירגיש בנוח .

למרות הפציעה הקשה, הקשיים, המכשולים, והכאבים איתם מתמודד יוסף בחייו, הוא שומר על אופטימיות ומסתכל על חצי הכוס המלאה, מצליח להתרומם אחרי נפילה, לא מרים ידיים גם כשמתגלים קשיים, לא איבד את אמונתו באל אלא להפך, האמונה חיזקה אותו. והוא גם מאמין בכוחה של המילה, בחשיבות של הקשבה לצרכים והתחושות האישיות של האדם, וגם בחשיבותה הרבה של הדרך ולא רק בתוצאה . חשוב להקשיב לגוף שלנו ולמה שהוא מאותת לנו ולא להתעלם מהתחושות האישיות, כי רק אנחנו יודעים מה נכון ומתאים עבורנו .

בסיום הספר יוסף כותב על האנשים הטובים שבהם ניתקל בדרכו. כאלה שהיו קשובים לצרכיו, ידעו לומר מילה טובה וגם כאלה שמעולם לא פגשו אותו אישית אבל כן שמעו את סיפורו, ואפשרו לו בזכות זה שפתחו עם ליבם וארנקם, לעבור את הניתוחים היקרים בחו"ל .

בעמודים האחרונים יוסף משתף בתמונות מאלבומו האישי הלקוחות מתחנות שונות בחייו. בתמונה האחרונה שבה הוא מצולם עם משפחתו מופיעה הכותרת "אני מאמין בניסים". כך יוסף בחר לסיים את ספרו עם נקודת מבטו האופטימית שבה הוא מנסה לראות את הטוב והחיובי.

143 עמודים

עריכה: גילי תל אורן

הוצאת ספרי ניב

שנת הוצאה: 2021