ברגליים יחפות / ארז צור
העולם מתחלק לשתי קבוצות של אנשים. אלו שחולמים לטוס להודו או כבר טסו ולא רצו לחזור מרוב שנהנו בה, ואלו שגם בחינם יוותרו על החווייה היות והודו היא לדעתם ממש לא בשבילם. לאיזה קבוצה אתם משתייכים? אם אתם נמנים עם הקבוצה הראשונה - הספר הזה הוא במיוחד בשבילכם.
הכותב ארז צור טס בגיל 21 לטיול הגדול למזרח להודו ונפאל. הוא החליט לכתוב את כל אשר חווה לאורך כל תקופת הטיול ועל כך מסופר בספר שהינו סיפור מסע המזמין את הקורא להכיר את הודו מבעד לעיניו של ארז.
ארז משתף בהפתעה לשמוע ממקומי מילים בעברית כבר ביומו הראשון, בחיפוש המאתגר אחרי חיבור וויפיי, בערים שבהן ביקר ומביניהן אלו שהותירו עליו רושם רב כמו מחוז ק'וצי שבה הוא הרגיש בבית והכיר את המקומות והמקומיים היטב, בנופים ובחופים הלא מתויירים שבהם ביקר, במסעדות הרבות ובמאכלים שבהם התנסה, בהתמקחות עם נהגי הריקשה, בשיעורי היוגה והמדיטציה ובאימונים הקשים שעשה והפגישה עם המאסטר שאת הידע שלו לא ניתן לקרוא באף ספר, בתיירים מאירופה ובקשרים החזקים שנוצרו בידיעה כי למרות עוצמתם מדובר בקשר זמני.
עוד הוא מספר על האנשים הזרים שהפכו למשפחה. הרבה ישראלים נמצאים בכל רחבי הודו ויש מי שמתלונן על ה"ישראליאדה" שנוצרה. אבל מה שמשעשע הוא שלמרות כל הקיטורים תמיד תמצאו קבוצות מגובשות של ישראלים. וזה המקום להזכיר את "שביל החומוס", מושג שמאוד מצא חן בעיני ושנתקלתי בו לראשונה כאן בספר.
בין פרקי הספר ארז כותב על דברים שמתרחשים רק בהודו. כמו למשל שירותי הבול פגיעה ברכבת שמובילים הישר אל המסילות, או הסיטואציה שבה רק בהודו זה לגיטימי לשבת באמצע הרחוב עם עיניים סגורות.
אז אם הודו מסקרנת אתכם ואתם רוצים להבין על מה כל המהומה ומדוע מטיילים רבים נשבים בקסמיה של הודו עד כדי כך שלא רוצים לעזוב אותה, או אם יש בכוונתכם לבקר בה בקרוב , תקראו את הספר על מנת שיהיה לכם מושג מה מצפה לכם בטיול הגדול, או כנו שארז כתב שתהייה לכם בעזרת הספר "נחיתה רכה" בהודו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה