נערי ניקל / קולסון וייטהד
זהו סיפורו של אלווד שהוא גם סיפורם של נערים כהי עור רבים מבני דורו. התקופה היא שנות ה-60 ואלווד התגורר בטלהאסי שבפלורידה עם סבתו שגידלה אותו מגיל קטן. הוריו עזבו והשאירו אותו מאחור ומאז הוא ניסה לחיות את חייו בשלווה ונמנע מחברותם של צעירים פורעי חוק וחברי כנופיות. אלווד עבד ועזר לסבתו בהוצאות והוא עמד להתחיל ללמוד באוניברסיטה שקיבלה תלמידים כהי עור ללא תשלום. אבל אלווד לא הספיק ללמוד אפילו יום אחד באוניברסיטה היות והוא נעצר על לא עוול בכפו, נשפט ונשלח ל"ניקל", מוסד שיקומי לעבריינים צעירים.
המוסד היה מיועד לעבריינים עד גיל 18 כהי עור ולבנים, כשבתוכו נעשתה הפרדה ברורה וגזעית ביניהם וגם היחס לחוסים היה בהתאם לצבע עורם. המוסד הציג כלפי חוץ תמונה של בית שיקומי מיטיב ומחנך, כשבפועל תנאיו היו אחרים לגמרי מהתמונה הנעימה שהצטיירה. האמת הייתה הרבה יותר מפלצתית ממה שניתן לתאר וככל שחולפים הימים גודל הזוועה הולך ונחשף בפני אלווד.
אלווד מתחבר לצעיר בשם טרנר אשר דעותיו והשקפותיו שונות לגמרי מאלו שלו. טרנר רואה באלווד טיפוס נאיבי ותמים למדי שדעותיו לא יועילו לו בחיים ועל אחת כמה וכמה במקום כמו ניקל. למרות השוני הרב הקיים בין השניים, המשותף ביניהם הוא כי שניהם חולמים על עתיד מחוץ לניקל. עתיד שבו יהיו חופשיים ולא יחוו אלימות על שלל סוגיה ויסבלו מסיוטים בלתי פוסקים.
שנים רבות אחרי, המוסד הידוע לשמצה סוגר את שעריו וגודל הזוועה שחוו השוהים בו לאורך השנים מתבררת לעולם כולו. אלווד ניסה לשקם את חייו בימים שאחרי ניקל. אבל הוא אולי הצליח לצאת מניקל, אך ניקל תמיד יהיה חקוק בנפשו ואת אשר חווה שם הוא לא ישכח עד ליומו האחרון.
הספר היה מעניין אם כי כתיבתו הייתה מונוטונית. הוא מתאר את קורותיו של אלווד מימי נעוריו ועד השנים המאוחרות שבהם הוא חי את חייו בניו יורק. יש הרבה כאב בסיפור, חוסר צדק ואכזריות מזעזעת ובלתי נתפסת. אמנם הדמויות הן דמיוניות וכך גם מקום ההתרחשות, אך, הסופר מבסס את ספרו על מוסד אמיתי שפעל בארה"ב במשך למעלה מ-100 שנים ועם סגירתו נחשפו כל סיפורי האימה שחוו על בשרם השוהים בו.
מדובר בספר עם תוכן מאוד לא פשוט המתאר מציאות עצובה בהיסטוריה של ארצות הברית. היסטוריה המדברת על גזענות, אי צדק, עוני ואלימות. לקראת סוף הספר ישנה תפנית בלתי צפויה בעלילה שאף מעצימה את הטלטלה שחווים בעת קריאת הספר והופכת את הסיפור למכמיר לב אף יותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה