שעת הזאבים / גרג הורביץ
את אוואן סמוק אין צורך להציג. מי שעוקב אחר סדרת הספרים המוצלחת הזו בטח חיכה, כמוני, בקוצר רוח לספר הבא בסדרה, ולמרבה השמחה ההמתנה לא הייתה ארוכה מידי ומעלליו הטריים של "האיש משומקום" כבר תורגמו לעברית בספר שכמו קודמיו הוא רווי באקשן ללא הפסקה.
הפעם, אוואן מקבל שיחת טלפון מסופיה, הבת של אחיו למחצה של אוואן. אח שעד לא מזמן אוואן כלל לא ידע על קיומו וזאת למרות שהכיר אותו בעבר מבית האומנה שבו שהה. סופיה מבקשת מאוואן לעזור לה למצוא את "לוקו", הכלב שלה שאבד. אוואן שנמצא בתקופת שפל בחייו בשל התפתחות אישית מערערת, מחליט לחזור למבצעי ההצלה שלו עם משימה קטנה ובלתי מזיקה. הרי מה כבר יכול להשתבש אם יושיט יד לאחיינית שלו וימצא עבורה את הכלב המאוד מכוער שלה?
מסתבר שהרבה מאוד יכול להשתבש. מה שמתחיל כמשימת חימום פשוטה, מתפתח לזירת רצח שבה מעורבת רוצחת מחרידה המכונה "זאבה" שכישוריה בנשק לא פחותים מאלו של אוואן. המתנקשת המכונה זאבה אמנם ביצעה את משימתה, אבל השאירה בזירה את בתו של הנרצח חיה לאור התערבותו של אווואן ומאחר וזו הפכה לעדה מסוכנת עבורה, זאבה שמה לה למטרה לחסל את הנערה. אוואן מצידו מחליט לעשות הכול בכדי להגן על הנערה. הוא יוצא למרדף אחר זאבה וזה מוביל אותו לאנשים בעלי ממון אשר לא בוחלים באמצעים ומשתמשים בבינה המלאכותית בדרכים אפלות.
האם אוואן יצליח להציל את הנערה שזאבה נחושה לחסל? מי שלח את זאבה למשימות הרצח? ומה התרחש בחייו של אוואן שערער אותו לגמרי? את כל התשובות תמצאו בספר המתח הקצבי: "שעת הזאבים"!
מדובר בעוד ספר מהנה בסדרת "פרויקט X" ובו אוואן חוזר ומוצא את עצמו במרדפים רוויי סכנה. החיים האלה הם שיגרה עבור אוואן. אבל השנים חולפות, אוואן מתבגר, חושף חולשות, גם גופניות, אבל בעיקר כאלו המגיעות מהנפש. היחסים הבינאישיים מצליחים לחדור את השריון של אוואן שלפני כן היה בלתי חדיר. אני אוהבת להיחשף גם לצד האנושי שבו ולתהליך הממושך שהוא עובר עם השנים.
הספר בלטה בהיעדרה שכנתו של אוואן ובנה הצעיר שנוכחותם בחייו של אוואן הייתה די משמעותית. שמחתי שג'ואי, ההאקרית הנפלאה ממשיכה ללוות אותו וכך גם טומי, מי שמספק את הנשקים והציוד המשוקלל לאוואן והפך לחברו מזה שנים ואף סיפק מלבד נשק גם אתנחתא קומית. ולא רק! היו גם מספר דמויות אורח שאחת מהן הייתה קשישה בת 90 עם נשק שאוואן לא הצליח להתגונן מפניו, מה שיצר סצנה משעשעת למדי. אני מאוד נהניתי מהקריאה וכבר מחכה לספר הבא. במיוחד לאור הסיום הדרמטי. יש למה לחכות!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה