הסוררות / אמיליה הארט
רומן הביכורים הנפלא הזה היה עבורי הפתעה מקסימה. כשקראתי על העלילה הסתקרנתי מכך שהספר מדבר על נשים שמגיעות משלוש תקופות שונות לחלוטין. יש משהו מאוד מיוחד, אגדתי וסוחף בסיפור שהצליח לשאוב אותי אליו כבר מהפרק הראשון. אז על מה הספר? מגיעה לזה עכשיו.
השנה היא 2019 וקייט בורחת מלונדון מבן זוג אלים ומתעלל. היא די אבודה וחסרת ביטחון, אבל למרבה הקלתה היה לה לאן לברוח היות והיא ירשה מאחותו של סבה בקתה ישנה באזור מיוער וגדוש בטבע. שם היא נחשפת לסיפורה של ויולט, אחות סבה שחלק מסודותיה נחשפים אט-אט לקייט וגם לנו, הקוראים שמתוודעים לסיפורה המלא.
בשנת 1619 אלת'ה, נערה צעירה ממתינה לגזר הדין של משפט רצח המתנהל נגדה. היא מואשמת ברצח באמצעות כישוף ורוב רובו של הכפר שבו היא מתגוררת רואה בה אשמה עוד בטרם נגזר דינה. מאז ומתמיד, אלת'ה התגוררה עם אמה. השתיים חיו כשהטבע מאוד נוכח בחייהן והן היו מחוברות אליו בצורה מיוחדת. את כישוריה העבירה האם לאלת'ה וכשהאם מתה היא ביקשה מאלת'ה להבטיח לה שלא תשתמש לרעה בידע וביכולת שלהן העוברים מאם לבתה מזה דורות.
השנה היא 1942 וויולט מתגוררת באחוזה מבודדת עם אביה ואחיה. היא לא יודעת דבר על אמה ובכל פעם שהיא מנסה לגלות פרטים אודותיה, כולם נמנעים מלדבר על האם שמתה כשויולט הייתה ילדה. הדבר היחיד שיש לה מאמה היא משכית ועליה האות ו'. כשהיא מגלה בחדר השינה שלה חריטה נסתרת על הקיר עם המילה "ויוורד", ויולט להוטה יותר מתמיד לגלות את מה שמסתירים ממנה אודות אמה.
שלושת הסיפורים הללו נשזרים האחד בשני ויוצרים עלילה פתלתלה מלאת קסם, אהבה לטבע והעוצמה שבו ואחוות נשים נוגעת ללב. הסיפורים האישיים של כל אחת משלוש גיבורות הספר הנפלאות היו מאוד נוגעים ללב. אהבתי מאוד את כל קווי העלילה אשר יחד יצרו פסיפס ססגוני גדוש בעוצמה נשית מעוררת השראה ועולם הטבע שבו נחשף בכוחו האדיר.
העלילה הועברה מנקודת המבט של שלוש הנשים. קולה של אלת'ה הועבר בגוף ראשון בעוד שקולן של ויולט וקייט הועבר בגוף שלישי. אני נהניתי במיוחד מהסיפור היפהפה הזה אשר כלל לא הייתי מנחשת שמדובר בספר ביכורים היות והכתיבה נהדרת וממגנטת. חייבת לציין לטובה גם את הכריכה שמצליחה להעביר היטב את תוכנו של הסיפור. מומלץ בחום!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה