עד שיפוח היום / רחלי בן צור

העלילה נפתחת באירוע המתרחש בגלקסיה, הרחק מכדור הארץ שלנו שכינויו בספר הוא רטס (כוכב) 1106. כוכב אחר שאינו מאוכלס נבלע בחור השחור והוא מובל אליו על ידי כוח אפל בשם ליווד. לאזור ההתרחשות מגיעה ערפילית לבנה בשם לגנה, מושא אהבתו של ליווד. השניים נמשכים ואוהבים זה את זו למרות שהם ניגודים גמורים. האחד אפל, שטן אכזר, גורם להרס ומוות, והשנייה היא מלאכית שכולה טוב, טוהר ואהבה.
למרות אהבתם, השניים לא אמורים להתקיים באותו כוכב היות ומשמעות נוכחותו של ליווד בכוכב היא להביא לקיצו של הכוכב, ועל כן, ללגנה, שתפקידה הוא להפיץ אור ורק טוב, אין מה לעשות בכוכב שנועד להיעלם.

נשמע מדע בדיוני, לא? אבל אל דאגה! העלילה נוחתת בכדור הארץ די מהר והסיפור הופך לברור הרבה יותר.

אז שבנו לכדור הארץ ששמו הוא כאמור רטס 1106, התקופה היא המאה ה-18 והמיקום הוא פריז. איסמרלדה היא נערה בת 17 שהגיעה לפריז מפולין עם אחיה לאחר שאביהם נפטר. איסמרלדה נפלה לידיה של קשישה סרסורית שמנסה להרוויח כסף על חשבון בנות תמימות הנלכדות ברשתה. איסמרלדה הוצעה למכירה בתצוגה שנערכה לכבוד המלך לואי. מי ששם עיניו על הצעירה הוא אדם אכזרי וחסר לב בשם ארמנד. מדובר בגבר אמיד מאוד המקושר לכל אנשי האצולה, אך, בנוסף הוא גם עומד בראש ארגון הפשע בפריז ובמערב אירופה. הוא טיפוס כל כך איום שהכינוי שלו בפי כל הוא "השטן".

ודווקא אותו שטן נוראי שם את עיניו על איסמרלדה התמימה והטהורה. הוא קונה אותה עבור סכום כסף זעום, למורת רוחה של הסרסורית שלא מעזה להתמקח עמו, והופך אותה לפילגש שלו.
איסמרלדה מוצאת את עצמה במצוקה קשה. היא נאלצת להתמודד עם אלימותו המילולית והנפשית של ארמנד. אך, למרות כל מה שעובר עליה, איסמרלדה מסרבת לשקוע במרה שחורה. היא ממשיכה להפיץ מאורה לכל מקום שאליו היא פונה, היא רואה אור באנשים הכי אפלים שקיימים ובראשם - השטן ארמנד.

מה יעלה בגורלה של איסמרלדה המלאכית בעלת הלב הענק והטהור? האם על החושך של ארמנד תצליח לגבור? תקראו את הספר ותגלו!

הספר הזה הצליח להפתיע אותי ובגדול! ממש נהניתי ממנו! בהתחלה בקטע של ה"פרולוג" עם כל ההתרחשויות הבדיוניות הרחק מכדור הארץ, קצת הלכתי לאיבוד.
אבל אז התחיל הסיפור שעלילתו מתרחשת בכדור הארץ במאה ה-18 וסוף סוף הצלחתי להבין מה אני קוראת. חייבת לציין שדמותה של איסמרלדה הייתה כמו דמות מהאגדות, ובכלל, כל אווירת הספר הייתה כאילו היא לקוחה מסיפור אגדה, להוציא את החלקים הארוטיים שלשמחתי לא היו רבים, והקללות (שכן היו רבות) מפיו של ארמנד שכינה את הנשים "פשוקות רגליים" ואף גרוע מכך, כמעט בכל משפט שהוציא מהפה.

מאוד חיבבתי את איסמרלדה שהייתה דמות כובשת, נוגעת ללב, משדרת טוהר, אור, אופטימיות ואהבה וגורמת לסובבים אותה להפוך לאנשים טובים יותר. פשוט מלאך רק בלי הכנפיים. אם כי, לעיתים חשבתי לעצמי שגם לטוב לב צריך להיות גבול.

לעומתה, את ארמנד היה מאוד מאוד קשה לחבב. ליתר דיוק, לחבב אותו זו משימה בלתי אפשרית! הוא היה טיפוס שפל ובזוי, פושע, רוצח, ואין פלא שהכינוי שלו היה "השטן". היה מאוד קשה ועצוב לקרוא על האופן שבו התייחס לאיסמרלדה, ובכלל, האופן שבו התייחסו לנשים.

הכתיבה בספר היא טובה ומאוד קולחת ומעניינת, אם כי לעיתים הרגשתי שהאופן שבו תוארו הבעות הפנים של הדמויות המרכזיות די חזרו על עצמם. הזעם בעיניו הכחולות של ארמנד או הבלורית בשיערו ובעיקר, הצלקות בלחיים שלו שהוזכרו יותר מידי פעמים לטעמי.
היו בספר התפתחויות שכלל לא צפיתי אותן ותפסו אותי בהפתעה, ובנוגע לפרק הסיום - במילה אחת: הברקה! דרך מאוד שנונה, מקורית, מהנה ומעוררת מחשבה, לסיים את הספר.

שורה תחתונה: בפריז של המאה ה-18 מתפתח סיפור אהבה בלתי אפשרי בין נערה עם לב ענק, טהורה ותמימה ופושע בזוי ואכזרי המעורר פחד ואימה.

451 עמודים
עריכה לשונית וספרותית: אתי ש' שדה
הוצאת ספרי ניב
שנת הוצאה: 2020