רעב / טובה זהר
אמה איבדה את כל משפחתה בשואה וכך גם אביה. הם הכירו בארץ בעת שירותם הצבאי, התאהבו והקימו את משפחתם במקום מושבם באפקה. האם הרתה זמן קצר לאחר מכן ונולדו להם תאומות: טובה-גיטל וזהבה-גולדה. בהמשך הצטרף למשפחה עמירם, שהסיפור סביב שמו הוא סיפור בפני עצמו. בעקבות אחות לחוצה בבית החולים אשר לחצה על האם לומר לה את שם הפעוט, האם שלא זכרה באותו הרגע את השם שבחרה, זרקה את השם הבא בתור שהיה בראשה - עמירם.
לא היה פשוט כלל וכלל עבור הילדים לחיות בצל הורים ניצולי השואה. האב היה אדם שקט, צנוע ולא אהב לספר על מה שעבר עליו באירופה. האם כן רצתה לשתף שוב ושוב ולא הייתה מודעת לכך כי למעשיה תהייה השפעה על עיצוב דמותם של ילדיה.
תוך כדי קריאה אנו נחשפים לסיפור חייהם המרתק של המשפחה, מערכת היחסים בין התאומות שבילדותן הסתדרו היטב, אך ככל שבגרו כך נפער ביניהן בור שבא לידי ביטוי באופנים שונים והעכיר על הקשר ביניהן. כמו כן, במהלך סיפור חייהם, נחשפו התפתחויות משפחתיות מפתיעות שאותן לא אפרט על מנת שתוכלו לקרוא עליהן בספר.
הספר גם מציג בפנינו תמונה של ישראל של פעם. תל אביב הנוסטלגית ובתי הקולנוע שהיה ניתן למצוא דאז, והמראה של אפקה כשעוד היו בה שדות ומרחבים פתוחים, לפני שנבנו בה בניינים גבוהים ונבנתה שכונת רמת אביב ג'. הכותבת הטיבה לתאר את המראות של פעם וממש יכולתי לדמיין את כל אשר כתבה.
הכותבת מספרת על המורה הנוקשה שהייתה לה בבית הספר, על יחסה הקר ומנוכר והבטיחה לעצמה כי כאשר היא תהיה מורה, יחסה לתלמידים יהיה אחר לגמרי. היא תהיה מורה טובה, תשמש להם אוזן קשבת, תתמוך, תעטוף, ותקבל כל תלמיד ותלמיד כפי שהוא ותלווה אותו בדרכו. אותה מורה שהותירה צלקות נפשיות בליבה, דרבנה אותה להפוך למורה הרבה יותר טובה. כמו כן, היא סיפרה בכנות על המחסום הרגשי שחל בה והשפיע על מערכות היחסים שלה עם המין השני, אך, יחד עם זאת היא לא ויתרה על חלומותיה ופעלה בנחישות בכדי להגשימם. סיפורה האישי מאוד מרגש ונהניתי לקרוא אותו.
זהו ספרה השני של טובה זהר, ספרה הראשון "מקומות ריקים" שהינו ספר המורכב מסיפורים קצרים, יצא מוקדם יותר השנה.
שורה תחתונה: זהו רומן אוטוביוגרפי אותנטי ומרתק הכתוב היטב ומביא את סיפור חייהם של דור שני לשואה.
271 עמודים
עריכה לשונית ספרותית: אתי שרה שדה
הוצאת ספרי ניב
שנת הוצאה: 2020
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה