יום ראשון, 10 בינואר 2021

אבשה ואני

 אבשה ואני / ארמנד עמיאל


אבשלום או כפי שחבריו מכנים אותו, אבשה, הוא פסיכו-אנליטיקן במקצועו, מתגורר בגפו בפריז שבה הוא מנהל קליניקה פרטית ומרצה באוניברסיטאות. הוא שחום עור וסובל מתופעה הנקראת הטרוכרומיה ולכן, עיניו אינן באותו הצבע, האחת חומה והשנייה ירוקה.

בעת נסיעה למקום עבודתו, הוא מקבל שיחת טלפון מאמו של דמיאן, מי שהיה לחברו הטוב ביותר לפני 25 שנה בעת שהשניים למדו יחד בבית הספר בטולוז, מקום מגוריהם דאז. אבשה ודמיאן העבירו את זמנם דבוקים זה לזה, גם בבית הספר וגם מחוצה לו. אבל אז דמיאן עזב את טולוז והקשר ביניהם נותק כשכל אחד מהם המשיך במסלול חייו. כעת, כמעט 25 שנה אחרי, אבשה הופתע מאוד לקבל את שיחת הטלפון מאמו של דמיאן שסיפרה לו שמצבו הנפשי של דמיאן רעוע והוא מבקש לראותו.

אבשה מחליט לנסוע לגרנובל, שם מתגורר חברו עם משפחתו המורחבת. המפגש שלו עם דמיאן חושף אותו למצבו הנפשי המורכב של חברו שרק הלך והחמיר לאורך השנים, אבל גם גורם לאבשה להתעמת עם עברו שלו. רגשות כלואים ומאבקים פנימיים שלא העז להתעמת עמם לפני כן עולים על פני השטח ומביאים אותו לחשב מסלול מחדש.

האם חברותם של אבשה ודמיאן הייתה כל כך חזקה שהביאה את אבשה להסכים ולפגוש את דמיאן אחרי כל השנים שחלפו? את התשובה לשאלה תמצאו בספר: "אבשה ואני"!

כשקראתי את התקציר בגב הספר, השערתי הראשונית הייתה כי העלילה תעסוק בקשר המיוחד שנרקם בין אבשה ודמיאן בימי ילדותם והסיבה שהביאה לניתוק. והסיפור באמת נפתח בשיחת הטלפון שבעקבותיה השניים שבים להיפגש, אבל העלילה מתפתחת לכיוון מפתיע ובלתי צפוי.

הספר מראה את המורכבות בהתמודדותם של הסובל מהפרעה דו קוטבית חריפה ובני משפחתו. לא רק החולה במניה דפרסיה סובל אלא גם כל הסובבים אותו אשר חווים את הרגעים הקשים יחד איתו ולא יכולים לנהל חיים שקטים וסטנדרטיים. כמו כן, הספר מדבר על נתיבים שאנשים בוחרים ללכת בהם בחייהם, גם אם בתוך תוכם הם מבינים כי הנתיב אינו הנתיב הנכון. הם מנסים בכל זאת לחפש את נקודות החיוב ומבטלים ומדחיקים את השליליות שבדבר.

הספר כתוב היטב, אך, אינו חף מטעויות הגהה בודדות שבלעדיהן חוויית הקריאה הייתה יכולה להיות עוד יותר נעימה. מה שכן, אהבתי את המילים שהוטמעו בספר והינם פרי דמיונו של המחבר, אותם הוא כתב בליווי הסבר קצר ופירושם בתחתית העמוד. כך למשל המחבר כינה את המילה אקססוריז כ"תשלימים". בנוסף לאוצר המילים המרענן, המחבר גם סיפק לאורך הספר הסברים בכל הנוגע לביטויים מהשפה הצרפתית. היה מעניין להיחשף מעט לתרבות הצרפתית, לקרוא על המאכלים מהאזורים השונים בצרפת ועל המראות והנופים.
העלילה התחילה בצורה איטית לטעמי, אך, בהמשך צברה תאוצה והפכה ליותר מעניינת ומסקרנת.

שורה תחתונה: אחרי נתק של 25 שנה, מי שהיו לחברים הכי טובים בצעירותם שבים להיפגש וכל אחד מהם נאלץ להתמודד עם השדים בחייו.

222 עמודים
עריכה: רותם בירון
הוצאת ספרי ניב
שנת הוצאה: 2020
                                       

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תכלת שחורה

תכלת שחורה / נטלי בירקן תכירו את שירה. היא עברה טלטלה בחייה כשבעלה האהוב, ארז נפצע אנושות במהלך שירותו במילואים והפך לסיעודי. הוא אינו מתקשר...