אלקה

אלקה / בתיה טמיר

זהו סיפורה של אלקה, ניצולת שואה אשר נותרה לבדה בעולם לאחר שאיבדה את כל משפחתה בתקופת מלחמת העולם השנייה. אלקה ברחה ליער והסתתרה עם אחותה הגדולה, גיסה וילדם הקטן, אך, בסופו של דבר רק היא הצליחה לשרוד כששכבה על השלג הקפוא והעמידה פני מתה.

אלקה גילתה כי קרובי משפחה רחוקים שלה, שני האחים חיים ואליהו, שרדו גם הם ומיהרה לשלוח להם מכתב. חיים איבד את אשתו וילדיו ונותר אבוד ועם לב שבור. הוא רצה לשדך בין אלקה ואחיו, אהרון, אך, אלקה מצידה התעניינה דווקא בו.

השניים, אלקה וחיים, מצאו נחמה זה בזרועות זו וניסו להמשיך הלאה בחייהם גדושי האובדן והכאב שאינו מרפא. הם החליטו לעזוב את לובלין ועברו למחנה העקורים נוי-פריימן שבגרמניה. אלקה סבלה מבעיות בריאות בעקבות כל אשר עברה במלחמה. ריאותיה היו חלשות והדבר השפיע על חייה לאורך השנים.

אלקה וחיים החליטו לעלות לישראל מיד עם הכרזת העצמאות. הם הקימו את ביתם תחילה ברמת גן, מקום מגוריו של אליהו, אחיו של חיים שעלה ארצה לפניהם בגפו, וכעבור זמן מה, המשפחה עברה לירושלים, שם חיים הקים את תחנת הקמח ודאג כי לאלקה ולילדיהם לא יחסר דבר. למעשה, עוד מלובלין, חיים דאג לצייד את אלקה בסכום כסף על מנת שלא תחווה עוד מחסור.

קורותיה של אלקה לאחר המלחמה באירופה וכל אשר עברה מאז ועד שנות ה-70 בישראל מסופרים בספר ונשזרים בקורותיה של מדינת ישראל באותה התקופה. הדברים מועברים באותנטיות רבה וממחישים את רוח התקופה.

הספר היה מרתק ונהדר בעיני וקראתי אותו ברצף ובעניין רב. העלילה מסופרת בגוף ראשון מנקודת מבטה של אלקה. הכתיבה היא סוחפת, מאוד כנה, חדה ונוגעת ללב וכאמור מאוד אותנטית. מומלץ בחום!

150 עמודים

עריכה: סמי ברדוגו

הוצאת ספרי ניב

שנת הוצאה: 2021