הספר מורכב מחמישה סיפורים קריאים להפליא, כשהראשון שבהם מתפרס על רובו של הספר ואילו ארבעת הסיפורים האחרים הינם מאוד קצרים. הסיפורים מדברים על סיטואציות ומצבים שונים מהחיים כמו אובדן, בדידות, משבר ביחסים, קשרי הורים וילדיהם ועוד. הסיפורים עוסקים בחיים עצמם וכפי שניתן להבין כבר משמו של הספר - בגעגוע למי שכבר איננו בסביבה.
הסיפור הראשון מתאר את נקודת המבט של אם ושתי בנותיה על חייהן לאחר מות אב המשפחה. רעייתו מתגעגעת לאדם שעימו חלקה את חייה, דואגת לבתה הצעירה והפזיזה ומוצאת את עצמה במצב בלתי צפוי עם סטודנט שלה. הבת הצעירה עומדת בפני תקופת הבגרויות ובמקום ללמוד מעדיפה לנגן בחליל ולהגניב מבטים למורה הפרטי שלה. היא גם מרגישה בחסרונו של אביה ונעצבת על הריק שחשה עוד בהיותו בחיים. הבת הגדולה היא גרושה ואם לילד קטן. הקשר שלה עם אביה היה טוב וקרוב ונוכחותו בחייה והשיחות עימו חסרו לה והיא חשה צער על כך שבנה לא יזכה לנוכחות של סבו בחייו.
הסיפור השני מדבר על הנתק שנוצר בין שתי חברת ילדות, הסיבה לנתק ועל הזיכרונות והגעגועים לכל מה שהיה פעם. יש הרבה נוסטלגיה בסיפור הזה ותחושה של החמצה על כל מה שיכול היה להיות אילולא...
הסיפור השלישי מדבר על חיי נישואים שנשחקו בשל ריכוז כל תשומת הלב בטיפול בילד עם אוטיזם. ההורים לא מצאו זמן לעצמם ולקשר ביניהם וזה הוביל את האישה למסלול שהיא עתידה להתחרט עליו. רק שלעיתים החרטה מגיעה מאוחר מידי.
הסיפור הרביעי מאפשר לגיבורה לחזות בדמותה שלה ולבחון את צעדיה. אותה אישה נחבלה בראשה, איבדה את הכרתה וכשהתעוררה גילתה כי איבדה את זיכרונה. כשהזיכרון שב אליה והיא השתחררה מבית החולים היא התכוונה לשוב לחייה אבל אז גילתה שהחיים המשיכו בלעדיה אבל גם ביחד איתה. נשמע מבלבל? זה בהחלט סיפור הזוי ומיוחד שהיה אחד מהחביבים עלי בספר יחד עם הסיפור הראשון.
הסיפור החמישי מדבר על הקשישים בתקופת הסגר בימי הקורונה ועל הבדידות שהסגר כפה עליהם. בעוד שהם נאלצו להתמודד מול בדידות זמנית וכפויה יש מי שמתמודד עם הבדידות במשך כל ימיו ובשבילו מציאות הקורונה היא מציאות חייו.
הסיפורים כתובים בצורה טובה ומעניינת ועל כן הספר נקרא ברצף. עם אתם אוהבים סיפורים קצרים אני בטוחה שתהנו מאוד מהספר הקולח הזה.
142 עמודים
עורכת: שירה אביעד
הוצאת מטר
שנת הוצאה: 2023
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה