הבלדרית מפריז / מג וייט קלייטון
עלילת הספר שלפניכם היא אולי דמיונית, אבל היא מבוססת על דמותה של מרי ג'יין גולד, אמריקאית אשר תרמה מהונה וממרצה לשם הברחת פליטים מצרפת לחוף מבטחים הרחק מהנאצים הרודפים אחריהם. לא מדובר בסיפורה האישי של אותה אישיות מעוררת השראה, אבל שמה ושמם של דמויות מפתח נוספות מרשת הברחת הפליטים שמגיעים מעולם האמנות, מוזכרים בין דפי הספר ומביאים לתודעה אודות מעשיהם וגבורתם.
נניי היא צעירה אמיצה אשר הקדימה את זמנה. היא נועזת, אנרגטית, אוהבת להתלבש איך שנוח לה ולא לפי צו האופנה הנשי. היא נהנית מטיסה ויודעת לירות ברובה. וכעת, בימים אפלים כשהנאצים משתלטים אט-אט על אירופה, היא מחליטה לתרום מזמנה ומהונה על מנת לעזור לפליטים לחצות את גבולות צרפת אל עבר יעד בטוח.
כך הופכת נניי לבלדרית המסכנת את חייה מידי יום ביומו. משימתה רבת המשמעות מפגישה אותה עם הצלם אדוארד מוס, אלמן טרי ואב לבת קטנה, אשר בשל צילומיו נכלא במחנה מעצר. מוטל על נניי לפעול בכדי להוציא את אדוארד מהמחנה, מקום שהוא משתוקק לעזוב בחיים ולהתאחד מחדש עם בתו שאותה נאלץ להשאיר אצל אישה שבה בטח.
ככל שהימים והחודשים חולפים, הסכנה מתעצמת. הן נניי והן אדוארד יאלצו לקבל החלטות מורכבות, להתמודד מול טלטלות בחיים ולמרות הכול, לתת לאהבה לצמוח דווקא כשנראה שהכול אבוד וחסר תקווה. את כל אשר יעברו נניי, אדוארד ושאר הדמויות מעוררות ההשראה שמלוות את סיפורם, תקראו ברומן ההיסטורי: "הבלדרית מפריז"!
אני אוהבת ספרים אשר מבוססים על דמויות אמיתיות והספר הזה סיפק לי היכרות, אם כי שטחית עם דמויות מעוררות השראה אשר פעלו למען פליטים וסיכנו את חייהם לשם הצלת כמה שיותר אנשים. דמותה של נניי הייתה מקסימה בעיני. היא ניצלה את ההון שברשותה לטובת הזולת, ובזמן שיכלה לחיות בראוותנות הרחק מאזור הסכנה, היא בחרה להציל חיים ולהרגיש שהיא תורמת למען אלו הזקוקים לעזרתה. דמות נוספת שכבשה את ליבי היא זו של בתו הקטנה של אדוארד אשר חוותה דברים שילדה קטנה לא אמורה לחוות ולראות. נקודת מבטה הילדית על אודות אירועים שונים הייתה מאוד נוגעת ללב.
הסיפור של נניי ואדוארד היה מרגש ולדעתי עלילת הספר צברה תאוצה בעיקר בחלקו השני, אז למעשה הסיפור שלהם תפס יותר מקום בעלילה. הספר היה מעניין בכללותו, אם כי פחות דיברו אלי המפגשים שעסקו בעולם האומנות ובשגרת חייהם של האומנים. למרות שהספר מתייחס לתקופת מלחמת העולם השנייה, לא מתוארות בו מעשי הזוועות כלפי היהודים מאחר והעלילה היא רק עד תחילת שנת 1941, כך שהנורא מכל טרם החל ברחבי אירופה. אהבתי את הסיום אשר למרות הזמנים המאוד קשים הותיר שביב של תקווה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה