בנות המחתרת / ג'ודי בטליון
רבות כתבו על מלחמת העולם השנייה ותקופת השואה שהינה התקופה הקשה והאפלה ביותר שידעה האנושות. הספר הזה נכתב לאחר תחקיר מעמיק ונרחב הנמשך 12 שנים והביא את המחברת לקרוא מקורות מידע רבים, לקח אותה למסע מרגש ומסעיר מסביב לעולם שבמהלכו פגשה את בני המשפחה של הנשים שעליהם סיפרה בספר. לא מדובר בסיפור עלילתי המתרחש בשואה אלא בספר עיון העוסק בכל אשר התרחש בפולין עם הפלישה הנאצית, בדגש על פועלן של הנשים אשר פעלו כחלק מכוחות ההתנגדות בימי המלחמה. נשים אשר פועלן נשכח ונותר עלום בעבר ואת זאת המחברת רצתה לתקן באמצעות ספרה העוצמתי.ג'ודי בטליון, מחברת הספר הינה דור שלישי לשואה. היא קראה לראשונה פרטים אודות אותן נשים מעוררות השראה שסיכנו את חייהן בשלל דרכים כדי להציל יהודים ולספק להם תמיכה ונחמה ברגעים קשים מנשוא. ככל שג'ודי חקרה את הנושא, כך היא מצאה כי מספרן של הנשים היהודיות פולניות שלקחו חלק במחתרת היה גדול בהרבה ממה ששיערה. ג'ודי החליטה כי מן הראוי שסיפורן של אותן נשים אמיצות, לפחות של חלק מהן, יסופר ובספרה "בנות המחתרת" היא מאפשרת לקוראים להיחשף לראשונה לכמה וכמה סיפורי גבורה שמאוד חשוב להכיר.
אותן נשים יהודיות שגדלו בפולין סרבו להשלים עם המצב ששרר בארצן. הן המשיכו לקחת חלק בתנועות נוער ציוניות והצליחו לרתק צעירים רבים למילותיהן. הן היו צעירות בגילן, אך בוגרות ועוצמתיות בדרך החשיבה שלהן. השאיפה לעלות לארץ ישראל הייתה קיימת, למרות הקשיים שהטילו הבריטים על עלייה ארצה. הנשים פעלו להשגת מסמכי עלייה מזויפים וגם כשנקרתה בפניהן האפשרות לברוח מהתופת ולהגיע לאדמת ישראל, הן לא רצו לנטוש את חבריהן למחתרת והעדיפו להישאר ולהמשיך בייעודן בפולין וזאת למרות הסכנות שאיימו על חייהן בכל רגע נתון. הן איבדו את כל משפחתן, חזו במראות קשים שנצרבו בנפשן, הן גם היו מרחק פסיעה מהמוות ושרדו בקושי, אבל למרות הכל הן לא הרימו ידיים והמשיכו לפעול ולתרום את חלקן העצום במאמץ המלחמתי נגד הנאצים שהפכו את פולין, מקום הולדתן, למקום זר ומנוכר.חלק מהנשים היו בעלות אופי שקט ומסוגר, אך בעת הצורך ובמצבי לחץ הן גילו אסרטיביות רבה, קור רוח, נחישות, עוצמה ומנהיגות. כשהיהודים אולצו לגור בגטאות ולא יכלו לצאת מהשטח המגודר, מלבד היהודים המעטים שהיה בידם אישור יציאה מהגטו על מנת לצאת לעבוד, היו אלו הנשים שכונו "נערות הגטו" שהתגנבו לשטח הגטו לאחר שהתחפשו לנשים פולניות שאינן יהודיות. הן הצליחו להבריח ילדים מחוץ לגטו, הגניבו אוכל עבור הרעבים, שיחדו שומרים, הבריחו נשק ופעלו באומץ לב בל יתואר. העובדה שהינן נשים פתח בפניהן דלתות ואפשר להן לנצל את נשיותן למען מטרותיהן.לאחר כמחצית הספר מופיעות בספר תמונות של הדמויות עליהן ג'ודי בטליון כתבה. חלק מהתמונות הן מלפני המלחמה, חלקן מתקופת המלחמה וישנה גם תמונה שצולמה שנים רבות אחריה. התמונות לקוחות מהארכיון של בית לוחמי הגטאות. הספר מרתק וניכר בכל פרק ופרק התחקיר המעמיק שערכה המחברת שהעלתה על הכתוב את סיפורן של נשים שחובה להכיר את פועלן. מאחר ומדובר בספר עיון ולא בסיפור עלילתי, לקח לי לא מעט ימים לקרוא את הספר. הוא עמוס במידע, אך, אני שמחה שקראתי אותו ונחשפתי לפיסת היסטוריה שלא ידעתי על קיומה וכולי תקווה שהודות לספר הזה קוראים נוספים ורבים יכירו גם הם את הנשים שקראו תיגר על הנאצים, לא הסכימו להיכנע והמשיכו במאבקן למען החופש, למען אמונתן, למען מורשתן.
463 עמודים
מאנגלית: קטיה בנוביץ'
הוצאת ידיעות ספרים
שנת הוצאה: 2022
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה