סיפורה של משפחה טובה / רוזה ונטרלה
זהו סיפורה של מאריה, הבת הצעירה למשפחת דה סנטיס מהעיירה העתיקה בארי שבאיטליה. מאריה נולדה למשפחה דלת אמצעים החיה בשכונה ענייה. אמה הייתה עקרת בית שדאגה לטפל בשלושת ילדיה ואביה היה דייג. כבר בגיל צעיר, סבתה נתנה לה את הכינוי: "מאלאקרנה" שבתרגום חופשי זה "בשר רע" והמשמעות היא "זרע מקולל".
מאריה הייתה ילדה פקחית שהצטיינה בלימודים וחלמה על חיים טובים ומאושרים. היא גדלה בכית שבו אביה הטיל את מרותו על כל בני המשפחה ואמה הכנועה קיבלה את היחס המחפיר בהבנה. בסתר ליבה, מאריה התביישה בהוריה. היא רצתה להצליח ולצאת משכונת המצוקה, להשאיר את האיטלקית העילגת השגורה בפי דרי השכונה מאחור ולהפוך למישהי השונה מאוד מהמקום שאליו נולדה.
בבית הספר היה למאריה חבר טוב בשם מיקלה, ילד שמנמן ושקט המשתייך למשפחת עבריינים מטילי אימה. החברות בין השניים פרחה, למורת רוחו של אביה אשר דרש ממנה להתרחק ממיקלה ומבני משפחתו. טרגדיות משפחתיות מטלטלות את המשפחה ומאריה מוצאת את עצמה מובלת בנתיב שהכתיב עבורה אביה. כעבור שנים כשהיא כבר נערה, היא שוב מוצאת את עצמה נאבקת בין רגשותיה לרצונות הוריה.
האם תלך אחרי ליבה או תבחר במשפחתה? את התשובה לכך תמצאו ברומן המשפחתי: "סיפורה של משפחה טובה"!
מדובר בסאגה משפחתית מעניינת וסוחפת המועברת בגוף ראשון מפיה של גיבורת הספר - מאריה, אשר חוזרת שנים אחורה לימי ילדותה ומתארת את קורותיה וקורות משפחתה לאורך השנים. דמותה של מאריה נוגעת ומעוררת אמפטיה. היא נולדה למציאות סבוכה ומורכבת אבל יחד עם זאת לא ויתרה על הרצון לשפר את חייה. היא לא אפשרה לקשיים לנהל את חייה והמשיכה להעז לחלום ולקוות לעתיד טוב יותר.
הביטוי "מאלאקרנה" אולי מספק קונוטציה שלילית, מה שנקרא בשפתינו "עשב שוטה". ואולי במאריה אכן היה טבוע גם הצד המחוספס שעבר אליה בתורשה מאביה הקשוח, אבל יחד עם זאת היא ניתבה את החוזק והעוצמות שבה לדרך מלאת אור, תקווה ואהבה. אהבתי את הצד הפראי שבה וגם את הצד הרגיש והנוגע שגבר על הצד האפל שליווה אותה בחייה. אם אתם נהנים מספרות איטלקית - הספר הזה הוא לחלוטין עבורכם. מומלץ בחום!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה