שמש בכיסים / מיכל גטניו-קאלוש
ליפול כדי לקום, התמודדות עם משברבספר שמש בכיסים, ד”ר מיכל גטניו-קלוש שהינה עובדת סוציאלית, מרצה במכללה האקדמית ספיר, ובעלת קליניקה פרטית לטיפול בהורות, בחרדות ובפוסט-טראומה, מספרת את סיפורה האישי והנוגע ללב, סיפור אותו היא כתבה לאחר שריכזה קטעי יומנים אשר כתבה במשך תקופה ארוכה של 20 שנה. לכל אותם קטעי יומן מצורפים הערות ומסקנות של הכותבת. כמו כן, בסיום חשיפת סיפורה האישי, היא כותבת על הדרכים להתמודדות עם משברים, חרדות וקשיים במהלך החיים.
סיפורה של מיכל מתחיל בשנת 1999, שנה מאוד מטלטלת עבורה ועבור הסובבים אותה. בשנה זו היא התבשרה על מותו של עמר, בן זוגה במשך שנתיים, אשר נהרג בלבנון. מיכל התקשתה להתמודד עם האובדן הנורא, היא ניסתה לשכנע את הסובבים אותה ובעיקר את עצמה שהיא בסדר ומצליחה להתמודד עם האובדן הטראומטי, אבל בזמן שמבחינה חיצונית היא הצליחה לשדר “עסקים כרגיל”, בתוך נפשה התחוללה סערה שלא נראה באופק כי היא עומדת לחלוף.
מיכל הייתה בקשר טוב ורציף עם הוריו של עמר. הביקורים בביתם והאפשרות לבכות, להעלות זיכרונות, להתאבל יחד ולא להרגיש לבד, הקלו מעט על הסבל והכאב. הקשר בינה ובין הוריו של עמר נמשך לאורך כל השנים וכך גם הביקורים בביתם. אך, האם זו הייתה הדרך הנכונה להתאבל? האם ביקוריה אכן הקלו על נפשה?
אלה היו חלק מהשאלות שהכותבת הייתה צריכה לבחון לעומק, והתשובות לשאלות הביאו אותה לתובנות ולמסקנות לגבי האופן שבו התייחסה לאובדן שחוותה לאורך השנים.
שנים אחרי האובדן הכואב, מיכל הצליחה להמשיך בחייה. היא נישאה ונולדו לה שלושה ילדים. אך, הכאב תמיד נשאר איתה וליווה אותה בכל מסלול בחייה.
ומכאן הגיעה המסקנה על הצורך בקבלת עזרה על מנת להתמודד בצורה הנכונה עם האובדן. מיכל פנתה לעזרה מקצועית ועם הכלים שקיבלה ואשר תרמו לה רבות, החליטה לעזור לאחרים להתמודד עם הקשיים והמשברים שלהם.
הספר אשר חושף נושא לא פשוט, רגיש וכאוב, כתוב בשפה יפה ורהוטה.
הצגת כתבי היומן מהעבר מאפשרים לכותבת לבחון את פעולותיה דאז ולהגיע לתובנות מלמדות ומשכילות.
לאורך הספר הכותבת הזכירה לא מעט ציטוטים משיריו של שלמה ארצי שהערכתה הרבה אליו הורגשה כבר בשמו של הספר הלקוח מתוך שיר משיריו הרבים והיפים.
בספר יש ציטוטים נוספים ואחד שזכרתי במיוחד היה ציטוט הלקוח מתוך הספר “קץ האושר” של ד”ר שמעון אזולאי: “בדרך אל הדברים החשובים באמת יש רגעי קס”ם (קושי, סבל, מאמץ)”.
סיפורה של מיכל מתחיל בשנת 1999, שנה מאוד מטלטלת עבורה ועבור הסובבים אותה. בשנה זו היא התבשרה על מותו של עמר, בן זוגה במשך שנתיים, אשר נהרג בלבנון. מיכל התקשתה להתמודד עם האובדן הנורא, היא ניסתה לשכנע את הסובבים אותה ובעיקר את עצמה שהיא בסדר ומצליחה להתמודד עם האובדן הטראומטי, אבל בזמן שמבחינה חיצונית היא הצליחה לשדר “עסקים כרגיל”, בתוך נפשה התחוללה סערה שלא נראה באופק כי היא עומדת לחלוף.
מיכל הייתה בקשר טוב ורציף עם הוריו של עמר. הביקורים בביתם והאפשרות לבכות, להעלות זיכרונות, להתאבל יחד ולא להרגיש לבד, הקלו מעט על הסבל והכאב. הקשר בינה ובין הוריו של עמר נמשך לאורך כל השנים וכך גם הביקורים בביתם. אך, האם זו הייתה הדרך הנכונה להתאבל? האם ביקוריה אכן הקלו על נפשה?
אלה היו חלק מהשאלות שהכותבת הייתה צריכה לבחון לעומק, והתשובות לשאלות הביאו אותה לתובנות ולמסקנות לגבי האופן שבו התייחסה לאובדן שחוותה לאורך השנים.
שנים אחרי האובדן הכואב, מיכל הצליחה להמשיך בחייה. היא נישאה ונולדו לה שלושה ילדים. אך, הכאב תמיד נשאר איתה וליווה אותה בכל מסלול בחייה.
ומכאן הגיעה המסקנה על הצורך בקבלת עזרה על מנת להתמודד בצורה הנכונה עם האובדן. מיכל פנתה לעזרה מקצועית ועם הכלים שקיבלה ואשר תרמו לה רבות, החליטה לעזור לאחרים להתמודד עם הקשיים והמשברים שלהם.
הספר אשר חושף נושא לא פשוט, רגיש וכאוב, כתוב בשפה יפה ורהוטה.
הצגת כתבי היומן מהעבר מאפשרים לכותבת לבחון את פעולותיה דאז ולהגיע לתובנות מלמדות ומשכילות.
לאורך הספר הכותבת הזכירה לא מעט ציטוטים משיריו של שלמה ארצי שהערכתה הרבה אליו הורגשה כבר בשמו של הספר הלקוח מתוך שיר משיריו הרבים והיפים.
בספר יש ציטוטים נוספים ואחד שזכרתי במיוחד היה ציטוט הלקוח מתוך הספר “קץ האושר” של ד”ר שמעון אזולאי: “בדרך אל הדברים החשובים באמת יש רגעי קס”ם (קושי, סבל, מאמץ)”.
124 עמודים
הוצאת ספרי ניב
שנת הוצאה: 2019
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה