מחר / גיום מוסו
אני מאוד אוהבת את כתיבתו של גיום מוסו, זו הסיבה שהחלטתי לקרוא את הספר “מחר” שאמנם תורגם לעברית לפני 4 שנים, אבל רק כעת קראתי אותו, וכמה טוב שלא חיכיתי עוד כמה שנים!
במרכז העלילה נמצא מתיו, מרצה באוניברסיטה בבוסטון שאיבד לפני כמעט שנה את אשתו קייט בתאונת דרכים קטלנית, ומאז, ניסה להתאושש והקדיש את כל תשומת ליבו לעבודתו ולבתו הקטנה בת ה-4, בתו היא זו שמנעה ממנו להתפרק לגורמים. מתיו ידע שלילדתו הקטנה נותר בחייה רק אותו, והוא מצידו עשה את כל מה שאפשר בכדי להעניק לה חיים טובים ושלווים.
מתיו לא רצה לעבור דירה מהבית שבו התגורר עם אשתו המנוחה. אך, הוא התקשה לעמוד בהוצאות על הנכס ועל כן, השכיר חדר אחד לאישה תוססת ומלאת חיים שאחרי שנודע לו כי העדפותיה המיניות הן נשים בלבד, לא הייתה לו בעיה לקבלה בביתו. מה גם, היא הייתה מקסימה עם בתו וסיבה זו הייתה מכרעת מבחינתו.
מתיו התלווה לפגישת עסקים של שותפתו לדירה, ובזמן שהמתין לה במכונית, ראה כי בבית לא הרחק ממקום המצאו, התקיימה מכירת חפצי יד שנייה בחצר הבית. הוא התעניין בחפצים שהוצעו והחליט לרכוש מחשב נייד משומש במחיר זול. המוכר אמר לו כי המחשב מפורמט והוא כמו חדש, מתיו השתכנע ורכש אותו, רק כשהגיע הביתה גילה כי קיימת במחשב תיקייה המכילה תמונות של אישה בשם אמה. לפני שהוא מוחק את התמונות, הוא מחליט ליצור עמה קשר ולשאול אם היא זקוקה לתמונות שנמצאות במחשב. אמה לא מבינה על מה מתיו מדבר מאחר ולא היה ברשותה מחשב נייד אחר מלבד זה שהיא משתמשת בו, ועל כן, היא טענה שהוא טעה בזיהוי בעל המחשב.
אמה, סומליירית במקצועה, היא רווקה בת 32 שאחרי לא מעט מערכות יחסים סבוכות, עדיין חולמת למצוא אהבה אמיתית. הבעיה היא שאמה נמשכת דווקא לטיפוסים בעייתיים שגורמים לה לנזק רב, כה רב, עד שהיא כבר ניסתה בעבר לסיים את חייה וממשיכה לסבול מתנודות רבות במצב רוחה. אמה נאלצת לצרוך כדורים פסיכיאטרים ומנסה ככל יכולתה לקיים חיים נורמטיביים.
מתיו החליט לפנות בשנית לאמה ובצעד נועז הזמין אותה לארוחת ערב במסעדה איטלקית שהוא מאוד אוהב. אמה מתרגשת מההזמנה ונענית לו. היא מתארגנת לפגישה בקדחתנות, מגיעה בשעה שנקבעה ובעלת המסעדה מלווה אותה לשולחן שאליו מתיו אמור להגיע תוך דקות. אמה ממתינה דקות ארוכות אך, מתיו לא מגיע. היא שולחת לו מייל, אך משום מה המיילים חוזרים אליה. בסופו של דבר היא עוזבת את המסעדה בכעס ואכזבה.
באותו המקום ובאותו הזמן (האמנם?) מתיו מגיע למסעדה ובעל המסעדה שהינו חברו, לוקח אותו לשולחן שאליו אמורה להגיע בתוך זמן קצר אמה. מתיו ממתין, אך הדקות חולפות ואמה לא מגיעה וגם לא עונה למיילים שהוא שולח לה. מאוכזב הוא עוזב את המקום.
בשובו לביתו, מתיו מחליט שוב לפנות במייל לאמה, הוא רוצה לדעת מדוע היא לא הגיעה לפגישתם המתוכננת? אמה הנסערת טוענת בתגובה שהוא זה שהבריז לה וגרם לה לבזבז את זמנה. לאחר שחשב על השתלשלות העניינים ולאור העובדה כי אמה סיפרה לו על האישה ההריונית שליוותה אותה לשולחן, הוא התחיל לחשוב שמשהו על טבעי מתרחש פה ביניהם. הוא שאל את אמה מה התאריך המלא של אותו היום, וכשהיא כותבת לו את התאריך והשנה, הוא מבין ששניהם כותבים באותו התאריך, אך בהבדל של שנה שלמה! בעוד שאצל מתיו השנה היא 2011, אצל אמה זה רק 2010.
כמובן שאמה בטוחה שמתיו צוחק על חשבונה ומעדיפה להתעלם מהודעותיו. אבל מתיו ממשיך לשלוח לאמה הודעות עם הוכחות לדבריו.
האם אמה תאמין לדבריו ותקבל הוכחה לכך שהוא אכן פונה אליה מהעתיד? איך המצב הלא הגיוני הזה ישפיע על חייהם ועתידם?
את התשובות תוכלו למצוא בספר המותח והנהדר “מחר”!
איזה ספר מרתק! כתיבתו של גיום מוסו פשוט מעולה, העלילה סוחפת ומסקרנת ונהניתי לגלות את כל ההתפתחויות הבלתי צפויות שהפכו את הספר לכל כך מעניין, עד כדי כך נהניתי ממנו שסיימתי אותו תוך יממה. אני אמנם לא אוהבת בדרך כלל עלילה בדיונית, אך בספריו של גיום מוסו, העל טבעי הוא תמיד במינון נמוך שרק נוכח בעלילה אך לא משתלט עליה.
הספר מדבר על גורלו של האדם. האם ניתן להשפיע על הגורל ולשנות את העתיד? כמו כן, הספר מעלה את השאלה האם הכל מותר בשם האהבה? כמה ניתן להרחיק לכת בשם האהבה? האם האהבה מעוורת אותנו ומונעת מאיתנו לראות את האמת הנמצאת ממש מולנו?
אז מי שטרם קרא את הספר “מחר”, ממליצה מאוד לקרוא אותו! אפילו מחר!
במרכז העלילה נמצא מתיו, מרצה באוניברסיטה בבוסטון שאיבד לפני כמעט שנה את אשתו קייט בתאונת דרכים קטלנית, ומאז, ניסה להתאושש והקדיש את כל תשומת ליבו לעבודתו ולבתו הקטנה בת ה-4, בתו היא זו שמנעה ממנו להתפרק לגורמים. מתיו ידע שלילדתו הקטנה נותר בחייה רק אותו, והוא מצידו עשה את כל מה שאפשר בכדי להעניק לה חיים טובים ושלווים.
מתיו לא רצה לעבור דירה מהבית שבו התגורר עם אשתו המנוחה. אך, הוא התקשה לעמוד בהוצאות על הנכס ועל כן, השכיר חדר אחד לאישה תוססת ומלאת חיים שאחרי שנודע לו כי העדפותיה המיניות הן נשים בלבד, לא הייתה לו בעיה לקבלה בביתו. מה גם, היא הייתה מקסימה עם בתו וסיבה זו הייתה מכרעת מבחינתו.
מתיו התלווה לפגישת עסקים של שותפתו לדירה, ובזמן שהמתין לה במכונית, ראה כי בבית לא הרחק ממקום המצאו, התקיימה מכירת חפצי יד שנייה בחצר הבית. הוא התעניין בחפצים שהוצעו והחליט לרכוש מחשב נייד משומש במחיר זול. המוכר אמר לו כי המחשב מפורמט והוא כמו חדש, מתיו השתכנע ורכש אותו, רק כשהגיע הביתה גילה כי קיימת במחשב תיקייה המכילה תמונות של אישה בשם אמה. לפני שהוא מוחק את התמונות, הוא מחליט ליצור עמה קשר ולשאול אם היא זקוקה לתמונות שנמצאות במחשב. אמה לא מבינה על מה מתיו מדבר מאחר ולא היה ברשותה מחשב נייד אחר מלבד זה שהיא משתמשת בו, ועל כן, היא טענה שהוא טעה בזיהוי בעל המחשב.
אמה, סומליירית במקצועה, היא רווקה בת 32 שאחרי לא מעט מערכות יחסים סבוכות, עדיין חולמת למצוא אהבה אמיתית. הבעיה היא שאמה נמשכת דווקא לטיפוסים בעייתיים שגורמים לה לנזק רב, כה רב, עד שהיא כבר ניסתה בעבר לסיים את חייה וממשיכה לסבול מתנודות רבות במצב רוחה. אמה נאלצת לצרוך כדורים פסיכיאטרים ומנסה ככל יכולתה לקיים חיים נורמטיביים.
מתיו החליט לפנות בשנית לאמה ובצעד נועז הזמין אותה לארוחת ערב במסעדה איטלקית שהוא מאוד אוהב. אמה מתרגשת מההזמנה ונענית לו. היא מתארגנת לפגישה בקדחתנות, מגיעה בשעה שנקבעה ובעלת המסעדה מלווה אותה לשולחן שאליו מתיו אמור להגיע תוך דקות. אמה ממתינה דקות ארוכות אך, מתיו לא מגיע. היא שולחת לו מייל, אך משום מה המיילים חוזרים אליה. בסופו של דבר היא עוזבת את המסעדה בכעס ואכזבה.
באותו המקום ובאותו הזמן (האמנם?) מתיו מגיע למסעדה ובעל המסעדה שהינו חברו, לוקח אותו לשולחן שאליו אמורה להגיע בתוך זמן קצר אמה. מתיו ממתין, אך הדקות חולפות ואמה לא מגיעה וגם לא עונה למיילים שהוא שולח לה. מאוכזב הוא עוזב את המקום.
בשובו לביתו, מתיו מחליט שוב לפנות במייל לאמה, הוא רוצה לדעת מדוע היא לא הגיעה לפגישתם המתוכננת? אמה הנסערת טוענת בתגובה שהוא זה שהבריז לה וגרם לה לבזבז את זמנה. לאחר שחשב על השתלשלות העניינים ולאור העובדה כי אמה סיפרה לו על האישה ההריונית שליוותה אותה לשולחן, הוא התחיל לחשוב שמשהו על טבעי מתרחש פה ביניהם. הוא שאל את אמה מה התאריך המלא של אותו היום, וכשהיא כותבת לו את התאריך והשנה, הוא מבין ששניהם כותבים באותו התאריך, אך בהבדל של שנה שלמה! בעוד שאצל מתיו השנה היא 2011, אצל אמה זה רק 2010.
כמובן שאמה בטוחה שמתיו צוחק על חשבונה ומעדיפה להתעלם מהודעותיו. אבל מתיו ממשיך לשלוח לאמה הודעות עם הוכחות לדבריו.
האם אמה תאמין לדבריו ותקבל הוכחה לכך שהוא אכן פונה אליה מהעתיד? איך המצב הלא הגיוני הזה ישפיע על חייהם ועתידם?
את התשובות תוכלו למצוא בספר המותח והנהדר “מחר”!
איזה ספר מרתק! כתיבתו של גיום מוסו פשוט מעולה, העלילה סוחפת ומסקרנת ונהניתי לגלות את כל ההתפתחויות הבלתי צפויות שהפכו את הספר לכל כך מעניין, עד כדי כך נהניתי ממנו שסיימתי אותו תוך יממה. אני אמנם לא אוהבת בדרך כלל עלילה בדיונית, אך בספריו של גיום מוסו, העל טבעי הוא תמיד במינון נמוך שרק נוכח בעלילה אך לא משתלט עליה.
הספר מדבר על גורלו של האדם. האם ניתן להשפיע על הגורל ולשנות את העתיד? כמו כן, הספר מעלה את השאלה האם הכל מותר בשם האהבה? כמה ניתן להרחיק לכת בשם האהבה? האם האהבה מעוורת אותנו ומונעת מאיתנו לראות את האמת הנמצאת ממש מולנו?
אז מי שטרם קרא את הספר “מחר”, ממליצה מאוד לקרוא אותו! אפילו מחר!
333 עמודים
מצרפתית: מונה גודאר
הוצאת כנרת זמורה ביתן
שנת הוצאה: 2015
מצרפתית: מונה גודאר
הוצאת כנרת זמורה ביתן
שנת הוצאה: 2015
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה