קלפים במנזר / כינרת מעיין

                                                                      
עלילת הספר מתרחשת במנזר בירושלים, אליו מגיעים מרחבי הארץ לתקופה של שלושה ימים, שמונה עשר גברים ונשים שאין ביניהם היכרות מוקדמת. מטרת ההתכנסות היא לשם משחקי קלפים, אשר למעשה משמשים כרקע להיכרות מעמיקה יותר בין שלל הדמויות כשהמכנה המשותף שלהם הוא היותם פנויים ופנויות.

מי שארגנה את שלושת הימים במנזר היא אישה בשם רוחמה אשר יצרה קשר עם אלמן בשם גיורא וביקשה ממנו שימלא את תפקיד האחראי על הקבוצה, מי שירכז את כל המשתתפים, ידאג לרווחתם וינחה את המפגשים. לפני חמש שנים גיורא איבד את אשתו לאחר מאבק במחלה קשה. מאז, היא הקדיש את כל כולו לילדיו ולעבודה בחממה שבמושב בו הוא התגורר. גיורא הסכים לקבל על עצמו את האתגר והגיע כמצופה ממנו ראשון לנקודת המפגש במנזר. הוא תהה בינו לבין עצמו אם הגיעה הזמן עבורו לנסות ולהכיר מישהי שמולה יוכל לפתוח את ליבו.

למנזר החלו להגיע המשתתפים בזה אחר זה כשלכל אחד מהם סיפור חייו המורכב, דילמות ופחדים, כשהמשותף לכולם (או כמעט כולם) הוא הרצון למצוא אהבה, למצוא את האדם אתו יוכלו לחלוק את חייהם, לשתף בתחושותיהם ופשוט לא להיות יותר לבד.
בעלילה מוצגות בהרחבה יחסית רק חלק מהדמויות, מה שנראה לי הגיוני בהחלט היות וריבוי דמויות יכול לגרום לבלבול ולמנוע מלהתייחס בהרחבה לפחות לחלק מהן.

נעמה, אישה הכמהה בכל ליבה לאהבה בחייה. היא מאוד מסוגרת, נמנעת מלדבר מתוך חשש ופחד מעיניהם של הסובבים אותה. היא ביקורתית מאוד כלפי עצמה, אך כך גם כלפי כל השאר, ולמרות זאת, היא לא מעזה לומר בקול את מחשבותיה ומסקנותיה.

נעמי, גרושה + ילדים שהחליטה על הפרידה מהבעל במטרה למצוא את יעודה בעולם.

אודליה, גרושה אשר בזמן נישואיה עברה טיפולים רבים על מנת להיכנס להריון, הטיפולים הביאו תוצאות טובות והיא ובעלה הפכו להורים, אך נישואיהם לא שרדו. אודליה לא מתביישת לומר את כל אשר על ליבה. היא אוהבת לשתף בנוגע לחייה ובשטף דיבורה מוקרן ביטחונה העצמי.

אביגיל, אישה הכמהה לקשר אמיתי ובריא, קשר שחסר לה מאחר והיא נמצאת במערכת יחסים עם גבר נשוי. קשה לה לסיים את הקשר מאחר ולטענתה שוררת בינה ובין הגבר התפוס רגשות אהבה.

רמי, גבר בטוח בעצמו, כריזמטי ובעל ביטחון עצמי, ולמרות כל זאת אין לו אהבה בחייו. לטענתו, טוב לו להיות רווק והוא לא רואה את עצמו חי בצורה אחרת.

יפעת, רווקה הסובלת מצליעה, בצעירותה הייתה במערכת יחסים אך כשזו הגיעה לסיומה, לא הצליחה למצוא את האחד שעמו תרצה לחלוק את חייה.

גיל, רווק שממשיך לחפש אחר אהבה. הוא אדם שקט ומסוגר המתקשה ליצור מערכת יחסים עם נשים.

עידן, בחור ביישן, שתקן, לא אוהב להיות במרכז העניינים, אוהב להתבודד ומסתפק בלחיות בפינה הפרטית והשקטה שלו.

יש דמויות נוספות, על חלקן סופר יותר ועל חלקן הרבה פחות. המפגשים שהתקיימו במנזר העלו נושאים כואבים ורגישים, אך גם נוצרו בין המשתתפים ויכוחים ואי הסכמות שהעכירו את האווירה שאליה כל אחת מהדמויות הגיבה בדרכה שלה. חלק נרתעו מהרמת הקול וחוסר ההסכמה לגבי הנעשה או נאמר במהלך המפגשים, חלק אחר דווקא נהנה מהמצב הנפיץ שנוצר, מצב שלעיתים הזכיר את הריבים המתעוררים בתוכניות הריאליטי כמו “האח הגדול” אשר מושכים קהל רב של סקרניים שנהנים מכל התפרצות ואי סדר.

כריכת הספר מקסימה בעיני. הספר היה קריא, כתיבתו חושפנית ובעלילתו מגוון רחב של דמויות שעם חלקן ניתן בהחלט להזדהות ולהבין את אשר על ליבן. אין ספק שמפגשים הנפרסים על שלושה ימים לא יכולים לפתור את בעיותיהם של כל המשתתפים, אך סביר להניח שכל אחד מהם ייקח עמו משהו, פעוט ככל שיהיה, מתוך כל ההתנסות הזו, בעיקר תובנות לגבי עצמו. 

157 עמודים
עריכה: שרית שמיר
אוריון הוצאת ספרים
שנת הוצאה: 2020