שיק פריז / עיינה פרידמן

                                                                     
העלילה מספרת את סיפורה של דניאלה, אומנית ואוצרת במקצועה. היא נשואה לרופא מצליח ואם לשתי בנות. דניאלה היא בתה של מירנדה, ניצולת שואה שהצליחה לעלות לארץ ולהקים משפחה. אך, האימה מאירועי העבר רדפו אותה והפכו אותה לאישה חרדתית, מתגוננת ומגוננת. הפחדים של מירנדה השפיעו גם על חייה של דניאלה ולמעשה עיצבו אותם. אמה העדיפה שלא לדבר על העבר ולא לחשוף את אשר חוותה מאחר והנושא היה קשה וכאוב מידי.

לדניאלה היה קשר מיוחד עם אחות האם, ארנקה, אשר בתקופת מלחמת העולם השנייה הייתה במחנה הריכוז ברגן-בלזן והצליחה לשרוד את התופת. בעוד הנאצים פעלו להשמדה ארנקה עזרה להביא חיים כשיילדה נשים במחנה והצילה חיים של נשים וילדים. ארנקה כמו דניאלה, הייתה מאוד יצירתית ולכן, שמחה לראות כי גם דניאלה נהנית מתחום היצירה. על כן, דרבנה אותה להמשיך ולהתמיד בדברים אותם היא אוהבת ומשמחים אותה. וזאת למורת רוחה של מירנדה שקיוותה כי בתה תמשיך להתגורר בסמוך אליה ולא תעזוב את הבית לעיר אחרת בשל לימודי האמנות.

העלילה מגוללת את קורותיה של דניאלה מימי ילדותה, כשגרה עם הוריה ושני אחיה בחיפה, המעבר לירושלים מפאת הלימודים והמשך פיתוח הקריירה שלה בירושלים, שם גם הקימה את משפחתה, אך דאגה תמיד לשמור על קשר רציף עם הוריה ולעדכן אותם בקורותיה. בסיפורה מתוארים גם מלחמות שהתרחשו בישראל ופיגועי טרור שהטילו אימה על התושבים וגם החזירו את ניצולי השואה לרגעי האימה מעברם.

דניאלה דאגה למצות כל רגע נתון בחייה עד תום. היא לא רצתה לבזבז את זמנה ולו לשעה אחת, משום שחשה כי הזמן רץ וכי עליה להספיק כמה שיותר כל עוד אפשר. כשבנותיה היו צעירות, היא דאגה לרווחתן, הקדישה להן את זמנה, דאגה לתחזוקת הבית לצד עבודתה בהוראה ובעבודתה במוזיאון. כשבנותיה כבר עזבו את הבית והיה לה יותר זמן לעצמה, היא המשיכה להקדיש את זמנה לצד המקצועי והיצירתי שבה, וגם נהנתה להתנתק ולהיות לבדה לשעה קלה מול חוף הים. המיקום מול הים העניק לה שקט ושלווה, זמן למחשבות, הרהורים ותהיות. בעת שישבה בבית קפה, דניאלה נהגה להביט בעוברים ושבים ולנחש פרטים אודותיהם. בין האנשים שדניאלה נתקלה בהם באחד מרגעי המנוחה שלה, הייתה קשישה שישבה לבדה בבית קפה. סיפורה של אותה הקשישה מובא בהרחבה במספר פרקים, סיפור שהיה בעיני מאוד מרתק.

הספר מאוד קולח וזורם ובו הסופרת מספרת את סיפורה של אישה, דור שני לשואה, אשר לא מוותרת על הגשמת כל שאיפותיה ומנסה לנצל את החיים עד תום. היא מנהלת מרוץ נגד הזמן ונאלצת להתמודד עם השפעות הגיל על מצבה הנפשי, התובנות אליהן היא מגיעה והדרך שבה היא בוחרת להמשיך ולחיות את חייה.

זהו הרומן הראשון של ד"ר עיינה פרידמן, ילידת חיפה, אומנית רב תחומית ואוצרת תערוכות אומנות המתמקדות בעיקר בנושאים חברתיים. היא פרסמה עד כה 12 ספרי ילדים, העוסקים במצבים מורכבים בחייהם של ילדים, ובפרקים מתולדות העם היהודי.
את עטיפת הספר עיצבה בעצמה והדמות שעל הכריכה לקוחה מתוך יצירת אמנות שלה. 

197 עמודים

הוצאת אוריון

שנת הוצאה: 2020