משחק ההמתנה / ברניס רובנס

                                                                    
עלילת הספר מתרחשת בבית אבות בשם “הוליהוקס”, אבל אל תטעו, למרות שמדובר בבית אבות, במקום אין רגע דל וההתרחשויות שבו רועמות עד בלי די. ויחד עם זאת, מדובר בבית אבות יוקרתי בעל ביקוש רב, וזאת הסיבה לכך שתמיד קיימת אליו רשימת המתנה ארוכה במיוחד.

אם הבית, אישה מחושבת, גזענית ותאוות בצע, בוחרת את דייריה לפי שמם, מעמדם ובמיוחד, על פי היקף הונם. ככל שמדובר במבוגרים עשירים יותר, כך זכאותם להשתכן בבית האבות הולכת וגדלה מבחינתה.

הדיירים המתגוררים ב”הוליהוקס” אמנם קבוצה מבוגרת בגילה כשהצעיר מבין כולם הוא בן 75, אך מבחינתם הגיל הוא רק מספר והם מתגלים כחבורה פרועה ותוססת, בית האבות הזה הוא לגמרי לא מה שחשבתם!

הדיירת בעלת המעמד הנעלה ביותר היא ליידי סיליה, אשר זוכה לכבוד מצד כל שאר הדיירים בזכות התואר הנלווה לשמה. אפילו אם הבית החמוצה מקבלת את דבריה בהסכמה ובכניעה. אבל ה”ליידי” מגלה את פרצופה האמיתי כשהיא יוצאת משערי בית האבות ונוסעת ללונדון, שם נחשף אופייה האמיתי והלא סימפטי בכלל. תעיד על כך אם הבית שנכוותה בעצמה מעיסוקה הצדדי של ה”ליידי”.

ג’רמי קרוס הוא דייר ותיק שעסוק עד מעל הראש בהישרדות. חלומו הגדול הוא להישאר האחרון בחיים מבין כל הדיירים ועל כן, הוא מתפלל למותם של כל השאר. זאת גם הסיבה לכך שבכל יום מחדש הוא האחרון שעוזב את הטרקלין, מן אמונה תפלה שמאלצת אותו לצאת אחרון מהחדר. כמו כן, בחדרו הפרטי הוא עורך את רשימת הדיירים שיצאו מ”משחק ההמתנה” ומסרו את נשמתם לבורא, תוך כדי ציון סיבת מותם.

בבית אבות “הוליהוקס”, סיבות המוות של הדיירים היא לא תמיד תחת קטגוריית “מוות בנסיבות טבעיות”. מקרה של התאבדות הסעיר את האווירה במקום. ולצד המוות אשר תמיד מאיים על כל הנוכחים, יש גם התפתחויות רומנטיות והתאהבויות. אבל גם מקרי התעללויות, סחיטות ותחבולות. לא משעמם שם כבר הזכרתי?

כשהתפנה חדר בבית האבות, הגיעה דיירת חדשה העונה לשם מרים פיינברג. מרים היא אלמנה שלאחר מות בעלה החליטה לעבור לבית אבות. הגעתה ל”הוליהוקס” מעלה את נושא הגזענות לסדר היום.

מלבד מרים פיינברג, הצטרף ל”הוליהוקס” גם מר רופוס האלגנטי והמסתורי שמשך את תשומת ליבן של כמה וכמה דיירות. אבל מר רופוס צד את מבטה של הגברת גרין, דיירת שכל מילה שיוצאת מפיה הוא שקר. הרי אף אחד לא הכיר אותה קודם לכן, ועל כן, יש באפשרותה ליצור קורות חיים לפי רצונה. והיא לא הדיירת היחידה שמציירת עבר שונה לחלוטין. גם גברת תאקרי, אלמנתו של האדון תאקרי סיפרה דברים נפלאים כל חיי הנישואים שלה ועל כמה שהיא מתגעגעת לבעלה המנוח, כשלמעשה האמת היא ההפך הגמור. אבל אם אפשר לפתוח דף חדש במקום חדש, מה מונע מבעדה לעשות כן?

כאמור, “הוליהוקס” הוא מקום בלי רגע דל, כל יום טומן בחובו הפתעות חדשות, הדיירים חושפים אט אט את פניהם האמיתיות, כל המסכות נושרות, מתגלים העדפות מיניות בלתי צפויות, מזימות מפתיעות וגילויים מסמרי שיער.

הספר כתוב בצורה פנטסטית ומאוד נהניתי לקרוא אותו. העלילה נהדרת ומאוד זרמה לי. יש בה הכל מהכל, קומדיה, הומור שחור, וים של התפתחויות בלתי צפויות, מזימות, מעשי רמאות, תפניות בעלילה ועוד.

שורה תחתונה: הדיירים בבית האבות “הוליהוקס” מוכיחים כי הגיל הוא רק מספר! 

270 עמודים
מאנגלית: רחל פן
פן הוצאה לאור וידיעות ספרים
שנת הוצאה: 2019