כוכב הצפון / ד”ב ג’ון

                                                               

אני מתארת לעצמי שיצא לחלקכם לשמוע על הטיולים המאורגנים המתקיימים לצפון קוריאה בשנים האחרונות. הרעיון לטוס לצפון קוריאה נשמע לי כחוויה חד פעמית, נדירה ומלחיצה. אחרי קריאת הספר הזה, אני יכולה לומר בוודאות שלמדינה הזו לעולם לא אטוס. לעומת זאת, שכנתה היא כבר סיפור אחר לגמרי ופשוט לא יאמן ההבדל התהומי הקיים בין שתי הקוריאות והידיעה כי פעם הן היו מדינה אחת גדולה היא בלתי נתפסת.

במרכז עלילת הספר נמצאת ג’נה, בחורה ממוצא מעורב. היא חצי דרום קוריאנית וחצי אפרו- אמריקאית. לפני 12 שנים, סו מין, אחותה התאומה של ג’נה שבילתה עם בחור צעיר דרום קוריאני על חוף הים, נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה. חקירת המשטרה הגיעה למסקנה שסו מין והבחור שהיה איתה טבעו בים. כל חפציהם אותרו על החוף, ומשמר החופים לא זיהה כל סימן לכך שהזוג יכלו לעזוב את החוף באמצעות סירה או כלי שייט אחר. ג’נה לא קיבלה את הידיעה על מות אחותה התאומה. היא סירבה להאמין שהחצי השני שלה מתה. אך, ככל שהזמן חלף היא השלימה עם כך, והיא והוריה המשיכו בחייהם שהשתנו ללא היכר.

השנה היא 2010 וג’נה עובדת כמרצה באוניברסיטה בגורג’טאון. למקום עבודתה מגיע אדם המציג את עצמו כחבר של אביה המנוח. בשיחתם, ג’נה מגלה כי הוא עובד עם ה סי.איי.איי וכי ברצונו לגייס אותה לשירותם. ההתמחות שלה והידע הרב בצפון קוריאה יועיל לארגון, וזאת לאור ניסוי טילים שערכה באותם ימים צפון קוריאה. ניסוי שלטענת הצפון קוריאנים לא נועד לפעולות עויינות. אך, ה סי.איי.איי חוששים כי צפון קוריאה מתכננת משהו גדול וזדוני.

כשחבר הסי איי איי מציג בפני ג’מה מידע לפיו אמו של צעיר יפני הצהירה כי בנה נחטף מחוף הים על ידי הצפון קוריאנים, ג’מה מתחילה להאמין שגם אחותה למעשה נחטפה ולא מתה כפי שהמשטרה הסיקה. לכן, היא מצטרפת לסי איי איי ותורמת את הידע הרב שלה בכל הקשור לצפון קוריאה, אך מטרתה העיקרית היא לגלות מה עלה בגורלה של אחותה התאומה סו מין.

במקביל בצפון קוריאה, שני האחים לבית משפחת צ’ו הנהנים מחיים ברמה גבוהה ולא סובלים ממחסור כמו רוב התושבים בשל תפקידם הרם, עומדים לפני קידום בתפקידם הממשלתי. אך, לשם כך, המשטר הכולל את אנשי הבואיבו (המשטרה החשאית הצפון קוריאנית), אמורים לקיים חקירה נרחבת בנוגע לעברם. האחים, שאומצו כשהיו ילדים קטנים בבית יתומים, חוששים ממה שעומדים לגלות אנשי הבואיבו. הם בעצם לא יודעים מי היו הוריהם הביולוגיים ולכן, החקירה מדירה שינה מעיניהם, וזאת מאחר ואם התגלה שהם נושאים דם של אנשים שבגדו במשטר של מנהיגם הדגול, הם יכולים למצוא את עצמם מול כיתת יורים, וזאת למרות שהם בעצמם היו נאמנים ופעלו רבות למען מדינתם.

עוד בצפון קוריאה, אישה בת 60 המוכרת בשם משפחתה מון, מתגוררת עם בעלה בבית קטן ורעוע. כמו רוב התושבים, היא חסרת כל וסובלת מרעב כבד. כשבשדות בהם היא עובדת נוחת בלון מדרום קוריאה, היא ממהרת למקום שבו נחת הבלון, ובחבילה שצורפה אליו היא מוצאת מספר חפצים מדרום קוריאה ועוגיות בשם “שוקו פאי” שהינם עוגיות מאוד מפורסמות בדרום קוריאה. בניגוד להוראות של המשטרה, גברת מון לא מודיעה על נפילת הבלון אלא לוקחת את החפצים והעוגיות לביתה ובכל מסכנת את חייה ועלולה למצוא את עצמה תחת אשמה של בוגדת. אך בימים של עוני ומחסור, כל מה שניתן לחשוב עליו הוא להשיג משהו לאכול או חפץ כלשהו שניתן למכרו.

ובחזרה לג’נה, מתוקף תפקידה היא מצטרפת לשיחות המתקיימות בין ארה”ב וצפון קוריאה. בין הנציגים הצפון קוריאנים ומי שנבחר לייצג ולדבר בשם המנהיג הצפון קוריאני, נמצא צ’ו באנג הו שהוא האח הצעיר מבין האחים לבין צ’ו העומדים לפני קידום ממשלתי חשוב.

האם ג’נה תצליח לגלות מידע חדש אודות אחותה שנעלמה לפני 12 שנים? מה יעלו תוצאות החקירה שנערכה על האחים לבית משפחת צ’ו? האם מוצאם אכן יסכן את חייהם למרות נאמנותם הרבה לשליט? ומה התרחש בחייה של הגברת מון המנסה לשרוד בכל דרך אפשרית?

את כל התשובות לשאלות תוכלו למצוא בספר המתח שלעלילתו הסוחפת והמרתקת נשאבתי כבר בעמודיו הראשונים.

הספר היה מרתק בעיני ועלילתו מרובת ההתפתחויות וההתרחשויות הייתה מאוד מעניינת כאמור מתחילתה ועד סופה, עד כדי כך שהיה קשה לי להפסיק ולקרוא.

אני מעורה בתרבות הקוריאנית ויצא לי לצפות בלא מעט סדרות שבהן הוצג המצב הרגיש והנפיץ בין דרום קוריאה וצפון קוריאה. גם למדתי אוצר מילים קטן, ולכן, כשבתחילת הספר הזכירו עוגיות עטופות בנייר צלופן אדום, לא הייתי צריכה לקרוא את השורה הבאה בכדי לדעת שמדובר בעוגייה המפורסמת תוצרת דרום קוריאה בשם “שוקו פאי” (שאגב, ניתן להשיגה בארץ בסניפי “קשת טעמים”). במהלך שיחות בין הדרום והצפון, השכנה מהדרום שלחה כמחווה 350 ק”ג של “שוקו פאי” שהפכו לעוגיות אהובות על הצפון קוריאנים אשר נסחרות בשוק השחור.

הספר היה מסקרן וגם מאוד עצוב, הוא חשף את שיטות הענישה של תושבים שנחשבו לבוגדי המדינה, ולא היה קשה כלל להפוך לבוגדים ולהיענש בעונש מוות או במקרה הטוב לחיות במחנות ריכוז, לעבור עינויים מזוויעים ולעבוד סביב השעון בעבודות פרך. הספיקה אמירה אחת לא במקום בשביל להפוך לבוגד בזוי בעיני הממשל. ומה שהיה מקומם במיוחד היא העובדה שתושבים אשר היו נאמנים לשליטם ואף שובצו בתפקידים אסטרטגיים, והתגלה כי שני דורות לפניהם, סבם שיתף פעולה עם האמריקאים או הדרום קוריאנים, אזי, אותם תושבים נאמנים שלא עשו דבר מלבד להלל את מנהיגם, נענשו בחומרה וחלקם נורו למוות מול כיתת יורים, וזאת גם אם הם מעולם לא הכירו את אותו בן משפחה שלטענת המשטר, פשע.

התחקיר המעמיק שעשה הסופר על צפון קוריאה הורגש מאוד. הספר חושף בפני הקורא את החיים הבלתי רגילים של הצפון קוריאנים אשר חיים בבועה משלהם ולא מודעים לאפשרויות הרבות והמגוונות שקיימות מחוץ לגבולות מדינתם. הם חווים שטיפת מוח ונאלצים לחיות במחסור וברעב, ללא כבישים מסודרים ובלי חשמל לאורך כל שעות היום, וכל ניסיון של התושבים לחסוך כסף לעתידם נגנז על ידי המשטר הכפוף לשליט דיקטטורי, יהיר וחסר גבולות שאחראי לדיכוי ובידוד עמו.

ממליצה מאוד לקרוא את הספר שלמרות העצב הרב שבו, הוא מספק הצצה מרתקת לחייהם הבלתי נתפסים של הצפון קוריאנים.

422 עמודים (כולל דברי מחבר ותודות)
מאנגלית: לינדה פניאס-אוחנה
הוצאת כתר ספרים
שנת הוצאה: 2019