האנשים שאהבנו / ויקטוריה היסלופ
עלילת הספר נפתחת בשנת 2016 ותמיס היא קשישה יוונייה החוגגת יום הולדת עם כל בני משפחתה המורחבת. בסיום החגיגה, נותרים בביתה בעלה אשר כבר אינו מתקשר עם הסביבה, ושניים מנכדיה: ניקוס שהגיע ליום הולדתה מארה"ב, ופופי המתגוררת בשכנות לסבתה.
תמיס החליטה כי הגיע הזמן לספר לנכדיה את קורותיה מתקופת ילדותה ועד לימי בגרותה. היא חשה כי אין לה שום חפץ בעל ערך להוריש לנכדיה, ועל כן, ברצונה להעביר להם את המורשת האמיתית של משפחתם, וכך מתחיל סיפורה...
בשנות ה-30 תמיס הצעירה מתגוררת עם הוריה ואחיה, אך כשביתם נהרס, היא ואחיה עוברים לגור אצל סבתם שגידלה אותם ודאגה לכל צורכיהם, וזאת לאחר לאחר שאימם נעדרה מחייהם מסיבות בריאותיות ואביהם נעדר בשל עבודתו. כשמלחמת העולם השנייה פרצה והנאצים פלשו לאדמת יוון, המצב ביוון כמו בכל העולם היה קשה מאוד. הגרמנים השתלטו על יותר ויותר אזורים ביוון והתחיל להיות מסוכן להסתובב ברחובות. אנשים סבלו ממחסור ועוני והמצב רק הלך והחמיר. כמו כולם, גם תמיס ומשפחתה הושפעו מהשינויים שחוותה יוון. הלימודים הופסקו, מקומות עבודה נסגרו, האוכל הלך ואזל, ויותר ויותר אנשים מצאו את עצמם בלי קורת גג ורעבים לפת לחם, מה שהוביל למצב של אנשים רבים שמתו ברחובות.
כתוצאה מהמצב העגום, תושבים רבים החלו לחבור לתנועה הקומוניסטית שהתארגנה ברחבי יוון. גם בביתה של תמיס התחילו להתעורר ויכוחים פוליטיים. בעוד תמיס ואחד מאחיה היו נגד הגרמנים, האיטלקים ותומכיהם, אחותה של תמיס והאח הבכור שהפך לשוטר, היו בעדם. המצב ביוון יצר קרע בעם שבעקבותיו פרצה מלחמת אזרחים. תמיס החליטה ללכת בדרכו של אחיה והצטרפה לקבוצת הקומוניסטים שיצאו נגד השלטון ופעלו למען שוויון זכויות והגנה על רווחת תושבי יוון.
לאחר היתקלות עם צבא השלטון ובעקבות פעולותיה המנוגדות לשלטון הימין, תמיס נשלחה עם אלפי קומוניסטים נוספים לאי מקרוניסוס, מקום שבו הקומוניסטים נכלאו, עבדו בעבודות פרך ועברו התעללויות קשות. בפני כל אסיר ניתנה האפשרות לחתום על "דילוסי", הצהרת חרטה שלאחר החתימה עליה הוא יוכל לצאת לחופשי. אך, האסירים כל כך האמינו בדרכם ודבקו בה, על כן, רק מעטים הסכימו להביע חרטה. הם סרבו להתכחש למהותם, גם אם זה אומר כי סירובם לחתום על הדילוסי יוביל לאיבוד חייהם.
גם תמיס תאלץ להתמודד עם השאלה הקשה הזו...
האם היא תוותר על כל מה שהיא האמינה בו ותחתום על הדילוסי בכדי להציל את חייה, או אולי תהייה לה אפשרות נוספת שתאפשר לה לצאת לחופשי ולהינצל? תקראו את הספר ותגלו!
הסופרת ויקטוריה היסלופ מביאה אלינו סיפור עוצמתי אשר חושף בפני הקורא מידע מעניין ומקיף על ההיסטוריה של יוון. העלילה הסוחפת מדברת על הקשיים והמחסור בתקופת מלחמה, חברויות, אחווה וגבורה, קרע בעם והשפעותיו. כל זאת ועוד מספקים סיפור מרתק שקשה להפסיק לקרוא. קראתי לא מעט ספרים שעלילתם התרחשה בתקופת מלחמת העולם השנייה, אך, זוהי הפעם הראשונה שאני קוראת על התקופה הזו מנקודת המבט של היוונים. בעקבות המלחמה והכיבוש הגרמני, יוון עברה טלטלה עצומה שלא הסתיימה עם סיום המלחמה. לקח ליוון תקופה ארוכה להשתקם. הפער בין הימין והשמאל היה עצום והקרע בעם היה עמוק מידי בכדי להחזיר את הדברים לקדמותם.
ההיסטוריה של יוון והאירועים המרכזיים והמטלטלים שהעם היווני עבר, מסופרים ונשזרים בסיפורה מעורר ההשראה של תמיס ובני משפחתה שכמו כל משפחה ביוון, חייהם השתנו ללא היכר ומצבם מעולם לא חזר לקדמותו. סיפורה של תמיס היה מאוד מרגש ועוצמתי. והיא לא האישה היחידה שהותירה בי רושם כה רב. גם סבתה שגידלה אותה ואת ואחיה הייתה בעיני דמות בלתי נשכחת. היא גידלה את נכדיה במסירות רבה כל כך, דאגה לשים להם אוכל על הצלחת גם כשלא נותר להם כסף לשם כך. היא פעלה ועשתה עבורם לילות כימים והמשיכה לדאוג לשלומם עד ליומה האחרון.
שורה תחתונה: סיפור סוחף ומרגש על נשים אמיצות ומעוררות השראה, בימי מחסור, אלימות ומלחמה.
430 עמודים
מאנגלית: שרון פרמינגר
הוצאת ידיעות ספרים
שנת הוצאה: 2019
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה