יום שבת, 9 בינואר 2021

מקום מחסה / נורה רוברסט


                                                                
העלילה נפתחת ביולי 2005, סימון נוקס, תלמידת תיכון בפורטלנד שבמיין יוצאת עם שתי חברותיה הטובות לבילוי בקולנוע אשר ממוקם בקניון הגדול "דאונאיסט". סימון הייתה מדוכדכת אחרי שהנער שאותו אהבה נפרד ממנה באמצעות מיסרון. חברותיה שכנעו אותה להצטרף אליהן לסרט והיא הסכימה להסחת הדעת המבורכת.

מה שהתחיל כבילוי כייפי בקולנוע קיבל תפנית איומה כשנער החל לירות בבאי הקולנוע בלי הבחנה. סימון באותה העת שהתה בשירותים, כשחזרה לאולם הקולנוע וראתה את אשר התרחש, שבה על עקבותיה, התחבאה בתא השירותים וחייגה מיד למשטרה.

באותו הזמן, ברחבי הקניון נמשכו יריות שבוצעו על ידי שני יורים נוספים.

ריד קוורטרמיין, נער שעבד בקניון במלצרות בכדי לממן את לימודי הקולג' שלו, שמע קולות ירי והתנפצות ברחבי הקניון. אנשים החלו לרוץ, חלקם פצועים ומדממים, ביניהם הוא ראה ילד קטן הנמצא לבדו. ריד ראה את היורה ומיהר לקחת עמו את הילד לתוך אחת מהחנויות, הסתיר אותו והסתתר אף הוא, ובמעשה הזה הציל את חיי הילד ואת חייו שלו.

השוטרת אסי מק'ווי הייתה בסמוך לקניון שהתרחשו היריות בתוכו, ועל כן, היא הייתה השוטרת הראשונה שהגיעה למקום וירתה ביורה שירה באולם הקולנוע. ריד התרשם מאוד מהשוטרת שפעלה במהירות ובנחישות, והשוטרת שיבחה את פעולתו שהביאה להצלת חייו של הילד הקטן. כמו כן, ציינה כי שיחת הטלפון שהנערה סימון נוקס ביצעה למשטרה הייתה בעלת חשיבות מכרעת בסיום מהיר של פיגוע הירי, מה שמנע נפגעים והרוגים רבים עוד יותר.

באותו אירוע טרור קטלני נרצחו 89 אנשים ונפצעו מאות אנשים. את הפיגוע ביצעו שלושה צעירים, הראשון כאמור נורה על ידי השוטרת אסי מ'קווי והשניים האחרים התאבדו על ידי כך שירו אחד בשני.

אבל מישהו לא אהב את איך שהסתיים אותו פיגוע ירי בקניון. מישהו שעקב אחר הפרטים מקרוב ובסתר...

השנים חלפו מאותו אירוע טרור אכזרי...העלילה מתמקדת בסיפורם של שניים מהאנשים ששרדו את האירוע. סימון נוקס וריד קוורטרמיין. שניהם, כמו כל אחד משורדי הפיגוע, ניסו להמשיך בחייהם כמיטב יכולתם.
סימון המשיכה את לימודיה ועברה להתגורר בניו יורק עם חברתה הטובה. אבל אירוע העבר לא עזב אותה, היא סבלה מחרדות ולא מצאה את מקומה במסלול לימודיה. הוריה של סימון קיוו שבתם תלמד משפטים ותהפוך לעורכת דין כמו אביה, אבל זה לא מה שסימון רצתה בחייה. היא החליטה לעזוב את הלימודים ומצאה מקום מפלט בבית סבתה, סיסי, שהתגוררה בבית יפהפה שנמצא על אי, עם נוף קסום ועוצר נשימה. אצל סבתה האמנית מלאת שמחת החיים היא תמיד הרגישה רגועה ובטוחה. סבתה ידעה איך להשקיט את סערת הרגשות של סימון. היא עודדה אותה להתמיד בתחום האמנות, התחום שאותו היא באמת אוהבת, סיסי דרבנה אותה לעשות את מה שעושה לה טוב על הלב.

ריד קווארטרמיין הושפע מאוד מאירוע הירי, ושיחה שקיים עם השוטרת אסי מק'ווי הביא אותו למסקנה שהוא רוצה להיות שוטר. וזה מה שהוא באמת הפך להיות.

כשנדמה שחייהם של שורדי אירוע הטרור שבים למסלול, הם מגלים כי דמות מסתורית וזדונית יוצאת למסע רציחות של כל שורדי האירוע בקניון.
מי רוצה לפגוע בכל אותם האנשים ששרדו את פיגוע הירי בקניון ולמה? את התשובה תמצאו בספר בשלב די מוקדם של העלילה. אבל הדמויות המרכזיות יגלו זאת רק בהמשך ויאלצו להתמודד עם הסכנה הצפויה המאיימת על חייהם.

הספר קריא וזורם, ומתאר את חייהם של מי ששרדו אירוע טראומטי, ההשפעה של האירוע על המשך חייהם וחיי הסובבים אותם, והצלקות הפיזיות והנפשיות שאיתם הם נאלצים להתמודד למשך כל חייהם.

למרות שהספר מוגדר כרומן מתח, לא הרגשתי שיש מתח רב בספר. המתח התבטא רק בחלקים קטנים בעלילה שבה יש גם לא מעט רומנטיקה. הדמויות בספר אמינות ומעוררות חיבה, בעיקר דמותה שובת הלב של סיסי, סבתה של סימון שהוכיחה כי הגיל הוא רק מספר.

שורה תחתונה: זהו סיפור על דרכי ההתמודדות עם אירוע טראומטי מהעבר, והפחד כשהעבר שב לאיים, ועל סבתא מלאת חיים שגרה באי קסום המשרה שלווה ומספק מקום מחסה.

453 עמודים

תרגום: ליאורה כרמלי

הוצאת אור עם

שנת הוצאה: 2020

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הסוררות

הסוררות / אמיליה הארט רומן הביכורים הנפלא הזה היה עבורי הפתעה מקסימה. כשקראתי על העלילה הסתקרנתי מכך שהספר מדבר על נשים שמגיעות משלוש תקופות...