אל תפנה את מבטך / לינווד ברקלי

במרכז העלילה נמצאים בני משפחת הרווד: דיוויד, בעל ואב מסור העובד כעיתונאי בעיתון מקומי, ג’ן העובדת בחנות לתיקון מזגנים ובנם בן ה-4 איתן. הם מתגוררים בעיירה קטנה ושקטה בשם פרומיס פולס, העיירה שבה מתרחשות רוב העלילות בספריו של לינווד ברקלי.

השלושה יוצאים ליום בילוי בפארק שעשועים וברגע אחד של חוסר תשומת לב, העגלה שבה ישב איתן הקטן נעלמה בזמן שאביו הלך לקנות גלידה ואמו הפנתה לרגע את מבטה מעגלת בנה. ההורים הנסערים מתחילים לחפש את בנם ברחבי הפארק העמוס במבקרים. הם נחרדים מהמחשבה שאולי בנם הקטן נחטף. דיוויד פונה לכיוון אחד וג’ן לאחר, ואז כשדיוויד שב על עקבותיו לאחר שאיתר את העגלה ואת בנו ישן בשלווה בתוכה, הוא מחפש אחר אשתו ולתדהמתו הוא מגלה שהיא נעלמה. הוא מיד פונה לאנשי האבטחה וכשלהם אין תשובות, המשטרה נכנסת לתמונה ומנסה להבין את מה שהתרחש.

אבל העניין רק הולך ומסתבך כי אין שום עדות לכך שג’ן יצאה מהפארק, ולפי מצלמות האבטחה, לא רק שהיא לא יצאה מהפארק – היא כלל לא נכנסה אליו! אז מה בעצם מתרחש כאן? מי הזיז את העגלה ממקומה וגרם לדיוויד וג’ן לחשוש מהגרוע מכל, ולאן ג’ן לפתע נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה?

דיוויד משתף פעולה עם המשטרה ומוסר להם את כל הפרטים האפשריים בשביל שיצליחו למצוא את אשתו. הוא מעדכן אותם בדיכאון ממנו סבלה לאחרונה ומתחיל בעצמו לנסות לאתר את אם בנו. כשהוא לא מצליח למצוא רמזים להיעלמותה הפתאומית, דיוויד מתחיל לחשוש כי אולי ג’ן נעלמה בעקבות תחקיר עיתונאי שעליו הוא עבד שבו הוא יצא נגד חברה פרטית שרצתה להקים בתי סוהר פרטיים. האם אכן יש קשר בין התחקיר שלו והיעלמותה של אשתו? דיוויד היה נחוש לגלות את האמת והוא לא שלל אף כיוון אפשרי.

הבעיה היא שלמשטרה היו דעות וכיווני חקירה משלה והם לא תאמו כלל לכיווני החקירה של דיוויד. בעוד המשטרה ממשיכה בחקירתה שבמהלכה צצות התפתחויות חדשות, דיוויד מחליט ליצור קשר עם הוריה של ג’ן איתם היא ניתקה את הקשר לפני שנים רבות. אבל במקום לקבל תשובות, דיוויד יוצא מביתם עם תהיות ושאלות רבות. בחפשו אחר אשתו, הוא בודק את עברה עליו מעולם לא דיברה, בתקווה כי על ידי כך יוכל למצוא תשובות לכל השאלות.

אני מאוד אוהבת את כתיבתו המשובחת של לינווד ברקלי שגורמת לקורא להיסחף עם העלילה ויוצרת סקרנות רבה בנוגע לבאות. אמנם חלק מההתפתחויות לא היו מפתיעות והיה בהחלט אפשרי לנחשן מבעוד מועד, אך בכל זאת היה מאוד מהנה לקרוא את הספר ולגלות עוד התפתחויות שאותן לא היה ניתן לנחש.

העלילה כתובה לסירוגין בגוף ראשון ושלישי, כאשר בפרקים המתוארים מנקודת מבטו של דיוויד העלילה היא בגוף ראשון, וביתר העלילה מסופרת בגוף שלישי. חלוקה זו מוסיפה למתח ולהנאת הקריאה. הכתיבה נהדרת, קולחת וזורמת והעלילה הפתלתלה השאירה אותי במתח עד לעמוד האחרון.

שורה תחתונה: ספר מתח נהדר וגדוש בתפניות, גם אם את חלקן ניתן לנחש בלי בעיות.

456 עמודים
תרגום: נורית לוינסון
מודן הוצאה לאור
שנת הוצאה: 2014