קולה של אם / לילה הילקמן
העלילה מבוססת על סיפור אמיתי ומספרת על טרה, ישראלית אשר בשנת 2000 בנה בכורה נחטף ממנה על ידי הגרוש שלה המתגורר בארה"ב. מסלול חייה של טרה היה סבוך וקשה עוד מימי ילדותה, שנים רבות בטרם התרחש אירוע החטיפה המטלטל ושובר הלב.
העלילה לוקחת אותנו אחורה בזמן לתקופת ילדותה של טרה אשר נולדה להורים שהגיעו לארץ מארה"ב. בביתה של טרה לא היו כלל גילויי חיבה. אחותה הגדולה, נעמי, סבלה מהפרעות נפשיות שמהן טרה הושפעה עמוקות. אחותה התנכלה לה בכל הזדמנות, התפרצה עליה והתעללה בה רגשית ואף פיזית. הוריה דאגו להסתיר את מצבה הנפשי של נעמי מכל הסובבים אותם. אמה הייתה הדומיננטית מבין ההורים והאב עשה את כל אשר דרשה. וכך, טרה מצאה את עצמה לבדה ובודדה בתוך משפחתה שלה. אמה האשימה אותה בהתפרצויות של נעמי ולא הגנה עליה באף הזדמנות.
כשטרה פגשה בדריאן, צעיר ממוצא גרמני שהגיע כתייר לישראל, היא מחליטה לעזוב עמו את הארץ ורואה בו את גלגל ההצלה שירחיק אותה מאחותה המעורערת אשר הורסת את חייה ואת חיי הסובבים אותה. אבל טרה לא ידעה כי הגבר שנכנס לחייה הוא בעצם מלכודת דבש. אופיו האמיתי נחשף בפניה, ולמרות זאת, המחשבה על לשוב לישראל ולחיות במחיצת נעמי האיומה הייתה קשה מנשוא והיא קיבלה את ההחלטה להמשיך עם דריאן, לבטל את עצמה ולהתאים את חייה לצרכיו.
וכפי שהתחוור בתחילת הספר, הנורא ביותר עוד חיכה לה שנים רבות אחרי, כשבנה של טרה, עוז, נחטף על ידי אביו. הסיפור של עוז היה מורכב כבר עם לידתו. הוא נולד עם קשיי הסתגלות וקשיי למידה. ילד עם צרכים מיוחדים. טרה הקדישה את כל כולה לטיפול בו והפכה עולמות על מנת שיוענקו לו כל הכלים אשר יאפשרו לו להתקדם ולהשתפר בלימודיו. דריאן היה עסוק בעבודתו וכלל לא הביע דאגה ויחס לעוז ולסיון, הבת הצעירה שנולדה מספר שנים אחרי עוז.
ובחזרה לחטיפה, גם בזמנים שטרה כל כך הזדקקה לאמה שתתמוך בה ותעודד אותה, היא שמעה ממנה רק מילים קשות. לא רק שהאם לא הביעה חיבה כלפי בתה כל השנים, היא אף האשימה אותה בכל אשר התחולל בחייה והפכה את טרה לאשמה הבלעדית על החטיפה. בנוסף, היא דאגה לשבח את בתה הבכורה נעמי שכלפיה גילתה חיבה וחמלה. נעמי אף הצליחה להתערב גם בחייו של עוז, להסיתו כנגד אימו ולהמשיך למרר את חייה באמצעותו.
טרה השבורה והמרוסקת מנסה ללא הצלחה להשיב אליה את בנה. החוקים הישנים בארה"ב פועלים לרעתה והזמן חולף מהר ובנה נותר הרחק ממנה כשהוא עבר שטיפת מוח ע"י אביו ודודתו נעמי ומאמין לשקרים הזדוניים שהפיצו ברוע לב על טרה שכל רצונה היה לחיות עם בנה אותו היא אוהבת ועליו היא נלחמת בכל יום בחייה.
איזה סיפור קשה ועוצמתי! מרגע שהתחלתי לקרוא היה לי קשה להתנתק מהספר. סיפורה של טרה כאוב ובלתי נתפש. לא מספיק כל הסבל שחוותה מהגרוש שלה וחטיפת בנה המטלטלת, היא גם עברה מסכת של התעללות בתוך ביתה. האנשים שהיו אמורים להיות שם בשבילה, לא רק שהפנו לה את הגב, אלא גם הוסיפו לבחוש בצלחת.
הסיפור כתוב היטב, הוא סוחף, עצוב, מרגש ומצמרר. ב"קולה של אם" מוצגים שני קולות. ישנו קולה של טרה שזועק ומשווע להשבת בנה אל חייה. הדאגה שלה כלפיו היא אינסופית ומרגשת וכל כך מגיע לה לזכות לחבק שוב את בנה ולספר לו את כל אשר על ליבה. ועל כן היא החליטה לכתוב מדם ליבה ולחשוף את הכל שחור על גבי לבן על מנת שקולה ישמע וילדיה יכירו את הסיפור במלואו. וישנו קולה של אמה של טרה, קול צורם, קר ונוקשה אשר יודע רק להביע אי שביעות רצון, כעס ואטימות. ההבדל בין קולותיהן של האימהות הוא עצום כפי שתיווכחו בכך כשתקראו את הספר הכל כך מרגש הזה עליו אני ממליצה בחום!
285 עמודים
עורכת: יוספה אבן שושן
הוצאת שולחן כתיבה
